Luke 2 (Lukas) in Greek, Hebrew and English

2:1And it came to pass in those days, that there went out a decree from Caesar Augustus, that all the world should be taxed.

Ἐγένετο δὲ ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις, ἐξῆλθε δόγμα παρὰ Καίσαρος Αὐγούστου, ἀπογράφεσθαι πᾶσαν τὴν οἰκουμένην.

אבאותה תקופה ציווה הקיסר הרומאי אוגוסטוס לפקוד את כל תושבי האימפריה הרומית.

2:2(And this taxing was first made when Cyrenius was governor of Syria.)

αὕτη ἡ ἀπογραφὴ πρώτη ἐγένετο ἡγεμονεύοντος τῆς Συρίας Κυρηνίου.

בזה היה מפקד התושבים הראשון, והוא נערך בזמן שקוריניוס היה שליט סוריה.

2:3And all went to be taxed, every one into his own city.

καὶ ἐπορεύοντο πάντες ἀπογράφεσθαι, ἕκαστος εἰς τὴν ἰδίαν πόλιν.

גלצורך המפקד נדרש כל אדם לשוב אל עיר מולדתו.

2:4And Yosef (Joseph) also went up from Galil (Galilee), out of the city of Natzrat (Nazareth), into Yehudah (Judaea), unto the city of David, which is called Beit Leḥem (Bethlehem); (because he was of the house and lineage of David:)

ἀνέβη δὲ καὶ Ἰωσὴφ ἀπὸ τῆς Γαλιλαίας, ἐκ πόλεως Ναζαρέθ, εἰς τὴν Ἰουδαίαν, εἰς πόλιν Δαβίδ, ἥτις καλεῖται Βηθλέεμ, διὰ τὸ εἶναι αὐτὸν ἐξ οἴκου καὶ πατριᾶς Δαβίδ,

דגם יוסף, תושב נצרת שבגליל, חזר אל עיר מולדתו – הוא הלך אל העיר בית לחם ביהודה, מאחר שהיה נצר למשפחת דוד המלך.

2:5To be taxed with Miryam (Mary) his espoused wife, being great with child.

ἀπογράψασθαι σὺν Μαριὰμ τῇ μεμνηστευμένῃ αὐτῷ γυναικί, οὔσῃ ἐγκύῳ.

האל יוסף נלוותה ארוסתו מרים שהייתה בהיריון.

2:6And so it was, that, while they were there, the days were accomplished that she should be delivered.

ἐγένετο δὲ ἐν τῷ εἶναι αὐτοὺς ἐκεῖ, ἐπλήσθησαν αἱ ἡμέραι τοῦ τεκεῖν αὐτήν

ובהיותם בבית־לחם מרים החלה בצירי לידה,

2:7And she brought forth her firstborn son, and wrapped Him in swaddling clothes, and laid Him in a manger; because there was no room for them in the inn.

καὶ ἔτεκε τὸν υἱὸν αὐτῆς τὸν πρωτότοκον, καὶ ἐσπαργάνωσεν αὐτόν, καὶ ἀνέκλινεν αὐτὸν ἐν τῇ φάτνῃ, διότι οὐκ ἦν αὐτοῖς τόπος ἐν τῷ καταλύματι.

זוילדה את בנה הבכור. היא עטפה את התינוק והשכיבה אותו באבוס, כי לא השיגו מקום לינה באכסניות שהיו מלאות עד אפס מקום לרגל המפקד.

2:8And there were in the same country shepherds abiding in the field, keeping watch over their flock by night.

Καὶ ποιμένες ἦσαν ἐν τῇ χώρᾳ τῇ αὐτῇ ἀγραυλοῦντες καὶ φυλάσσοντες φυλακὰς τῆς νυκτὸς ἐπὶ τὴν ποίμνην αὐτῶν.

חבקרבת מקום היו רועי־צאן אשר ישנו בשדה ושמרו על עדרם במשך הלילה.

2:9And, lo, the angel of the Lord came upon them, and the glory of the Lord shone round about them: and they were sore afraid.

καὶ ἰδού, ἄγγελος Κυρίου ἐπέστη αὐτοῖς, καὶ δόξα Κυρίου περιέλαμψεν αὐτούς· καὶ ἐφοβήθησαν φόβον μέγαν.

טלפתע נגלה אליהם מלאך ה׳, והשדה נמלא זוהר כבוד ה׳. הרועים נבהלו מאוד,

2:10And the angel said unto them, “Fear not: for, behold, I bring you good tidings of great joy, which shall be to all people.

καὶ εἶπεν αὐτοῖς ὁ ἄγγελος, Μὴ φοβεῖσθε· ἰδοὺ γὰρ, εὐαγγελίζομαι ὑμῖν χαρὰν μεγάλην, ἥτις ἔσται παντὶ τῷ λαῷ·

יאולם המלאך הרגיע אותם ואמר: ”אל תפחדו! באתי לבשר לכם חדשות משמחות ביותר – לא לכם בלבד, כי אם לכל העם!

2:11For unto you is born this day in the city of David a Saviour, which is Messiah the Master.

ὅτι ἐτέχθη ὑμῖν σήμερον Σωτὴρ, ὅς ἐστι Χριστὸς Κύριος, ἐν πόλει Δαβίδ.

יאבבית־לחם עיר דוד נולד לכם היום מושיע, הלא הוא המשיח האדון!

2:12And this shall be a sign unto you; You shall find the babe wrapped in swaddling clothes, lying in a manger.”

καὶ τοῦτο ὑμῖν τὸ σημεῖον· εὑρήσετε βρέφος ἐσπαργανωμένον, κείμενον ἐν τῇ φάτνῃ.

יבכהוכחה לאמיתות דברי תמצאו תינוק עטוף שוכב באבוס.“

2:13And suddenly there was with the angel a multitude of the heavenly host praising God, and saying,

καὶ ἐξαίφνης ἐγένετο σὺν τῷ ἀγγέλῳ πλῆθος στρατιᾶς οὐρανίου, αἰνούντων τὸν Θεὸν, καὶ λεγόντων,

יגלפתע הצטרפו אל המלאך צבאות השמים, והם שרו שיר שבח ותהילה לאלוהים:

2:14“Glory to God in the highest, and on earth peace, good will toward men.”

Δόξα ἐν ὑψίστοις Θεῷ, καὶ ἐπὶ γῆς εἰρήνη· ἐν ἀνθρώποις εὐδοκία.

יד”כבוד ותהילה לאלוהים במרומי השמים, ושלום על־פני האדמה לכל אוהביו העושים את רצונו!“

2:15And it came to pass, as the angels were gone away from them into heaven, the shepherds said one to another, “Let us now go even unto Beit Leḥem, and see this thing which is come to pass, which the Lord has made known unto us.”

Καὶ ἐγένετο, ὡς ἀπῆλθον ἀπ’ αὐτῶν εἰς τὸν οὐρανὸν οἱ ἄγγελοι, καὶ οἱ ἀνθρωποι οἱ ποιμένες εἶπον πρὸς ἀλλήλους, Διέλθωμεν δὴ ἕως Βηθλεέμ, καὶ ἴδωμεν τὸ ῥῆμα τοῦτο τὸ γεγονός, ὃ ὁ Κύριος ἐγνώρισεν ἡμῖν.

טוכאשר נעלמו המלאכים מעיני הרועים וחזרו לשמים, אמרו הרועים איש אל רעהו: ”הבא נמהר לבית־לחם כדי לראות את מה שגילה לנו אלוהים.“

2:16And they came with haste, and found Miryam, and Yosef, and the babe lying in a manger.

καὶ ἦλθον σπεύσαντες, καὶ ἀνεῦρον τήν τε Μαριὰμ καὶ τὸν Ἰωσήφ, καὶ τὸ βρέφος κείμενον ἐν τῇ φάτνῃ.

טזהם מיהרו העירה ומצאו את מרים, את יוסף ואת התינוק שוכב באבוס.

2:17And when they had seen it, they made known abroad the saying which was told them concerning this child.

ἰδόντες δὲ διεγνώρισαν περὶ τοῦ ῥήματος τοῦ λαληθέντος αὐτοῖς περὶ τοῦ παιδίου τούτου.

יזמיד סיפרו הרועים לכולם את אשר קרה להם בשדה, ואת דברי המלאך על אודות הילד הזה.

2:18And all they that heard it wondered at those things which were told them by the shepherds.

καὶ πάντες οἱ ἀκούσαντες ἐθαύμασαν περὶ τῶν λαληθέντων ὑπὸ τῶν ποιμένων πρὸς αὐτούς

יחכל השומעים תמהו מאוד על דברי הרועים,

2:19But Miryam kept all these things, and pondered them in her heart.

ἡ δὲ Μαριὰμ πάντα συνετήρει τὰ ῥήματα ταῦτα, συμβάλλουσα ἐν τῇ καρδίᾳ αὐτῆς.

יטובכל זאת מרים שמרה את הדברים בלבה והרהרה בהם לעתים קרובות.

2:20And the shepherds returned, glorifying and praising God for all the things that they had heard and seen, as it was told unto them.

καὶ ἐπέστρεψαν οἱ ποιμένες, δοξάζοντες καὶ αἰνοῦντες τὸν Θεὸν ἐπὶ πᾶσιν οἷς ἤκουσαν καὶ εἶδον, καθὼς ἐλαλήθη πρὸς αὐτούς.

כלאחר מכן חזרו הרועים אל השדה, כשהם מהללים ומשבחים את אלוהים על ביקור המלאך ועל שמצאו את התינוק כדבריו.

2:21And when eight days were accomplished for the circumcising of the child, His name was called Yeshua (Jesus), which was so named of the angel before He was conceived in the womb.

Καὶ ὅτε ἐπλήσθησαν ἡμέραι ὀκτὼ τοῦ περιτεμεῖν τὸ παιδίον, καὶ ἐκλήθη τὸ ὄνομα αὐτοῦ Ἰησοῦς, τὸ κληθὲν ὑπὸ τοῦ ἀγγέλου πρὸ τοῦ συλληφθῆναι αὐτὸν ἐν τῇ κοιλίᾳ.

כאכעבור שמונה ימים, בטקס ברית־המילה, ניתן לתינוק השם ”ישוע“ – השם שנתן לו המלאך עוד לפני הריונה של מרים.

2:22And when the days of her purification according to the Torah of Moshe (Moses) were accomplished, they brought Him to Yerushalayim (Jerusalem), to present Him to the Lord;

Καὶ ὅτε ἐπλήσθησαν αἱ ἡμέραι τοῦ καθαρισμοῦ αὐτῆς κατὰ τὸν νόμον Μωσέως, ἀνήγαγον αὐτὸν εἰς Ἱεροσόλυμα, παραστῆσαι τῷ Κυρίῳ,

כבבתום ימי הטהרה של מרים הביאו היא ובעלה את הילד לירושלים, להעמידו לפני ה׳,

2:23(As it is written in the Torah of the Lord, “Every male that opens the womb shall be called holy to the Lord;”)

καθὼς γέγραπται ἐν νόμῳ Κυρίου ὅτι Πᾶν ἄρσεν διανοῖγον μήτραν ἅγιον τῷ Κυρίῳ κληθήσεται,

כגכי כתוב בתורה שצריך להקדיש לה׳ את הבן הבכור של כל אם,

2:24And to offer a sacrifice according to that which is said in the Torah of the Lord, “A pair of turtledoves, or two young pigeons.”

καὶ τοῦ δοῦναι θυσίαν κατὰ τὸ εἰρημένον ἐν νόμῳ Κυρίου, Ζεῦγος τρυγόνων ἢ δύο νεοσσοὺς περιστερῶν.

כדולהקריב קרבן כדרישת התורה: שני תורים או שתי יונים צעירות.

2:25And, behold, there was a man in Yerushalayim, whose name was Shim’on (Simeon); and the same man was just and devout, waiting for the consolation of Israel: and the Holy Spirit was upon him.

καὶ ἰδού, ἦν ἄνθρωπος ἐν Ἰερουσαλήμ, ᾧ ὄνομα Σιμεὼν, καὶ ὁ ἄνθρωπος οὗτος δίκαιος καὶ εὐλαβής, προσδεχόμενος παράκλησιν τοῦ Ἰσραήλ, καὶ Πνεῦμα Ἅγιον ἦν ἐπ’ αὐτόν

כהבירושלים גר אדם בשם שמעון אשר היה צדיק וחסיד, מלא ברוח הקודש וחי בציפייה מתמדת לגאולת ישראל.

2:26And it was revealed unto him by the Holy Spirit, that he should not see death, before he had seen the Lord’s Messiah.

καὶ ἦν αὐτῷ κεχρηματισμένον ὑπὸ τοῦ Πνεύματος τοῦ Ἁγίου, μὴ ἰδεῖν θάνατον πρὶν ἢ ἴδῃ τὸν Χριστὸν Κυρίου.

כורוח הקודש גילה לשמעון הצדיק שלא ימות לפני שיראה במו עיניו את משיח ה׳.

2:27And he came by the Spirit into the temple: and when the parents brought in the child Yeshua, to do for Him after the custom of the Torah,

καὶ ἦλθεν ἐν τῷ Πνεύματι εἰς τὸ ἱερόν· καὶ ἐν τῷ εἰσαγαγεῖν τοὺς γονεῖς τὸ παιδίον Ἰησοῦν, τοῦ ποιῆσαι αὐτοὺς κατὰ τὸ εἰθισμένον τοῦ νόμου περὶ αὐτοῦ,

כזבאותו יום הדריך רוח הקודש את שמעון אל בית־המקדש, וכאשר הביאו מרים ויוסף את הילד לפני אלוהים, כמצוות התורה,

2:28Then took he Him up in his arms, and blessed God, and said,

καὶ αὐτὸς ἐδέξατο αὐτὸ εἰς τὰς ἀγκάλας αὐτοῦ, καὶ εὐλόγησε τὸν Θεόν, καὶ εἶπε,

כחהרים שמעון את הילד בזרועותיו, אימץ אותו אל לבו, ברך את אלוהים ואמר:

2:29“Lord, now You let Your servant depart in peace, according to Your word:

Νῦν ἀπολύεις τὸν δοῦλόν σου, δέσποτα, κατὰ τὸ ῥῆμά σου, ἐν εἰρήνῃ·

כט”אלוהי, עתה אני יכול למות במנוחה, כי קיימת את אשר הבטחת לי;

2:30For my eyes have seen Your salvation,

ὅτι εἶδον οἱ ὀφθαλμοί μου τὸ σωτήριόν σου,

ל–לאבמו עיני ראיתי את המשיח שנתת לעולם!

2:31Which You have prepared before the face of all people;

ὃ ἡτοίμασας κατὰ πρόσωπον πάντων τῶν λαῶν·

לא(כלול בפסוק ל)

2:32A light to lighten the Gentiles, and the glory of Your people Israel.”

φῶς εἰς ἀποκάλυψιν ἐθνῶν, καὶ δόξαν λαοῦ σου Ἰσραήλ.

לבהוא האור אשר יאיר את עיני העמים ויהיה תפארת עמך ישראל!“

2:33And Yosef and His mother marvelled at those things which were spoken of Him.

καὶ ἦν Ἰωσὴφ καὶ ἡ μήτηρ αὐτοῦ θαυμάζοντες ἐπὶ τοῖς λαλουμένοις περὶ αὐτοῦ.

לגיוסף ומרים תמהו על הנאמר אודות בנם.

2:34And Shim’on blessed them, and said unto Miryam His mother, “Behold, this child is set for the fall and rising again of many in Israel; and for a sign which shall be spoken against;

καὶ εὐλόγησεν αὐτοὺς Σιμεών, καὶ εἶπε πρὸς Μαριὰμ τὴν μητέρα αὐτοῦ, Ἰδού, οὗτος κεῖται εἰς πτῶσιν καὶ ἀνάστασιν πολλῶν ἐν τῷ Ἰσραήλ, καὶ εἰς σημεῖον ἀντιλεγόμενον·

לד–להשמעון ברך אותם ואחר כך אמר למרים: ”מרים, לבך יידקר בחרב הייסורים, כי ילדך זה נועד להכשיל רבים בישראל ולהושיע רבים. הוא יהיה נושא למריבה וחילוקי־דעות, כי יחשוף את מחשבותיהם האפלות של אנשים רבים.“

2:35(Yea, a sword shall pierce through your own soul also,) that the thoughts of many hearts may be revealed.”

καὶ σοῦ δὲ αὐτῆς τὴν ψυχὴν διελεύσεται ῥομφαία· ὅπως ἂν ἀποκαλυφθῶσιν ἐκ πολλῶν καρδιῶν διαλογισμοί.

לה(כלול בפסוק לד)

2:36And there was one Ḥannah (Anna), a prophetess, the daughter of Penu’el (Phanuel), of the tribe of Asher (Aser): she was of a great age, and had lived with a husband seven years from her virginity;

καὶ ἦν Ἅννα προφῆτις, θυγάτηρ Φανουήλ, ἐκ φυλῆς Ἀσήρ αὕτη προβεβηκυῖα ἐν ἡμέραις πολλαῖς, ζήσασα ἔτη μετὰ ἀνδρὸς ἑπτὰ ἀπὸ τῆς παρθενίας αὐτῆς,

לו–לזבבית־המקדש הייתה גם נביאה זקנה בשם חנה בת־פנואל, משבט אשר. היא הייתה אלמנה כבת 84 שנים, אך נישואיה לבעלה נמשכו שבע שנים בלבד. חנה לא עזבה את המקדש לרגע; היא אהבה את אלוהים ושרתה אותו יומם ולילה בצום, בתפילה ובתחנונים.

2:37And she was a widow of about eighty and four years, which departed not from the temple, but served God with fastings and prayers night and day.

καὶ αὐτὴ χήρα ὡς ἐτῶν ὀγδοηκοντατεσσάρων, ἣ οὐκ ἀφίστατο ἀπὸ τοῦ ἱεροῦ, νηστείαις καὶ δεήσεσι λατρεύουσα νύκτα καὶ ἡμέραν.

לז(כלול בפסוק לו)

2:38And she coming in that instant gave thanks likewise unto the Lord, and spoke of Him to all them that looked for redemption in Yerushalayim.

καὶ αὕτη αὐτῇ τῇ ὥρᾳ ἐπιστᾶσα ἀνθωμολογεῖτο τῷ Κυρίῳ, καὶ ἐλάλει περὶ αὐτοῦ πᾶσι τοῖς προσδεχομένοις λύτρωσιν ἐν Ἰερουσαλήμ.

לחחנה שמעה את ברכתו של שמעון, והחלה לברך את שם אלוהים ולספר לאנשי ירושלים, שציפו לגאולת המשיח, כי סוף־סוף בא המשיח!

2:39And when they had performed all things according to the Torah of the Lord, they returned into Galil, to their own city Natzrat.

καὶ ὡς ἐτέλεσαν ἅπαντα τὰ κατὰ τὸν νόμον Κυρίου, ὑπέστρεψαν εἰς τὴν Γαλιλαίαν, εἰς τὴν πόλιν αὐτῶν Ναζαρέθ.

לטלאחר שקיימו הוריו של ישוע את כל מצוות התורה הנוגעות לרך הנולד, חזרו לביתם – אל נצרת עירם אשר בגליל.

2:40And the child grew, and waxed strong in spirit, filled with wisdom: and the grace of God was upon Him.

Τὸ δὲ παιδίον ηὔξανε, καὶ ἐκραταιοῦτο πνεύματι, πληρούμενον σοφίας· καὶ χάρις Θεοῦ ἦν ἐπ’ αὐτό.

מהילד גדל התחזק, מלא חכמה, וחסד אלוהים היה עליו.

2:41Now His parents went to Yerushalayim every year at the feast of the passover.

Καὶ ἐπορεύοντο οἱ γονεῖς αὐτοῦ κατ’ ἔτος εἰς Ἰερουσαλὴμ τῇ ἑορτῇ τοῦ πάσχα.

מא–מבכשמלאו לישוע שתים־עשרה שנים עלו הוריו לירושלים – כמנהגם מדי שנה – כדי לחוג את חג הפסח.

2:42And when He was twelve years old, they went up to Yerushalayim after the custom of the feast.

καὶ ὅτε ἐγένετο ἐτῶν δώδεκα, ἀναβάντων αὐτῶν εἰς Ἰεροσόλυμα κατὰ τὸ ἔθος τῆς ἑορτῆς,

מב(כלול בפסוק מא)

2:43And when they had fulfilled the days, as they returned, the child Yeshua tarried behind in Yerushalayim; and Yosef and His mother knew not of it.

καὶ τελειωσάντων τὰς ἡμέρας, ἐν τῷ ὑποστρέφειν αὐτούς, ὑπέμεινεν Ἰησοῦς ὁ παῖς ἐν Ἰερουσαλήμ· καὶ οὐκ ἔγνω Ἰωσὴφ καὶ ἡ μήτηρ αὐτοῦ·

מגבתום החג החלו הוריו במסע חזרה הביתה, ואילו ישוע נשאר בירושלים ללא ידיעתם.

2:44But they, supposing Him to have been in the company, went a day’s journey; and they sought Him among their kinsfolk and acquaintance.

νομίσαντες δὲ αὐτὸν ἐν τῇ συνοδίᾳ εἶναι, ἦλθον ἡμέρας ὁδόν, καὶ ἀνεζήτουν αὐτὸν ἐν τοῖς συγγενέσι καὶ ἐν τοῖς γνωστοῖς·

מדהוריו לא דאגו לו ביום הראשון למסע, כי הניחו שהיה בחברת ידידים שבין אנשי השיירה. אולם בראותם שלא הופיע עד הערב, החלו לחפשו בין החברים והמכרים,

2:45And when they found Him not, they turned back again to Yerushalayim, seeking Him.

καὶ μὴ εὑρόντες αὐτόν, ὑπέστρεψαν εἰς Ἰερουσαλήμ, ζητοῦντες αὐτόν.

מהומשלא מצאו אותו, חזרו לירושלים בתקווה למצאו שם.

2:46And it came to pass, that after three days they found Him in the temple, sitting in the midst of the doctors, both hearing them, and asking them questions.

καὶ ἐγένετο, μεθ’ ἡμέρας τρεῖς εὗρον αὐτὸν ἐν τῷ ἱερῷ, καθεζόμενον ἐν μέσῳ τῶν διδασκάλων, καὶ ἀκούοντα αὐτῶν, καὶ ἐπερωτῶντα αὐτούς.

מולאחר שלושה ימי חיפושים הם מצאו את ישוע בבית־המקדש. הוא ישב בין הרבנים, הקשיב לדבריהם ושאל אותם שאלות נבונות.

2:47And all that heard Him were astonished at His understanding and answers.

ἐξίσταντο δὲ πάντες οἱ ἀκούοντες αὐτοῦ ἐπὶ τῇ συνέσει καὶ ταῖς ἀποκρίσεσιν αὐτοῦ.

מזכל שומעיו התפעלו בפקחותו, מהבנתו ומתשובותיו.

2:48And when they saw Him, they were amazed: and His mother said unto Him, “Son, why have You thus dealt with us? behold, Your father and I have sought You sorrowing.”

καὶ ἰδόντες αὐτὸν ἐξεπλάγησαν· καὶ πρὸς αὐτὸν ἡ μήτηρ αὐτοῦ εἶπε, Τέκνον, τί ἐποίησας ἡμῖν οὕτως; ἰδού, ὁ πατήρ σου κἀγὼ ὀδυνώμενοι ἐζητοῦμέν σε.

מחהוריו הופתעו למצוא אותו שם, ואמו אמרה לו: ”בני, מדוע עוללת לנו זאת? אביך ואני דאגנו לך כל כך וחיפשנו אותך בכל מקום.“

2:49And He said unto them, “How is it that you sought Me? knew you not that I must be about My Father’s business?”

καὶ εἶπε πρὸς αὐτούς, Τί ὅτι ἐζητεῖτέ με; οὐκ ᾔδειτε ὅτι ἐν τοῖς τοῦ πατρός μου δεῖ εἶναί με;

מט”מדוע חיפשתם אותי?“ שאל ישוע בתמיהה. ”האם לא ידעתם שאהיה עסוק בענייני אבי?“

2:50And they understood not the saying which He spoke unto them.

καὶ αὐτοὶ οὐ συνῆκαν τὸ ῥῆμα ὃ ἐλάλησεν αὐτοῖς.

נאולם הם לא הבינו למה התכוון.

2:51And He went down with them, and came to Natzrat, and was subject unto them: but His mother kept all these sayings in her heart.

καὶ κατέβη μετ’ αὐτῶν, καὶ ἦλθεν εἰς Ναζαρέθ· καὶ ἦν ὑποτασσόμενος αὐτοῖς. καὶ ἡ μήτηρ αὐτοῦ διετήρει πάντα τὰ ῥήματα ταῦτα ἐν τῇ καρδίᾳ αὐτῆς.

נאישוע חזר עם הוריו לנצרת והיה נכנע למרותם. אמו שמרה בלבה את כל מה שהתרחש.

2:52And Yeshua increased in wisdom and stature, and in favour with God and man.

Καὶ Ἰησοῦς προέκοπτε σοφίᾳ καὶ ἡλικίᾳ, καὶ χάριτι παρὰ Θεῷ καὶ ἀνθρώποις.

נבישוע הלך וגדל בקומה ובחוכמה, והיה אהוב על אלוהים ובני אדם.