Luke 1 (Lukas) in Greek, Hebrew and English

1:1Forasmuch as many have taken in hand to set forth in order a declaration of those things which are most surely believed among us,

Ἐπειδήπερ πολλοὶ ἐπεχείρησαν ἀνατάξασθαι διήγησιν περὶ τῶν πεπληροφορημένων ἐν ἡμῖν πραγμάτων,

אתאופילוס היקר, אנשים רבים כבר כתבו על הדברים שהתרחשו בינינו,

1:2Even as they delivered them unto us, which from the beginning were eyewitnesses, and ministers of the word;

καθὼς παρέδοσαν ἡμῖν οἱ ἀπ’ ἀρχῆς αὐτόπται καὶ ὑπηρέται γενόμενοι τοῦ λόγου,

בעל־פי סיפוריהם של תלמידי ישוע ושל עדי ראייה אחרים.

1:3It seemed good to me also, having had perfect understanding of all things from the very first, to write unto you in order, most excellent Theophilus,

ἔδοξε κἀμοί, παρηκολουθηκότι ἄνωθεν πᾶσιν ἀκριβῶς, καθεξῆς σοι γράψαι, κράτιστε Θεόφιλε,

גגם אני חקרתי היטב את התרחשות הדברים מתחילתם, והחלטתי כי טוב שאכתוב לך אותם לפי סדר העניינים,

1:4That you might know the certainty of those things, wherein you have been instructed.

ἵνα ἐπιγνῷς περὶ ὧν κατηχήθης λόγων τὴν ἀσφάλειαν.

דכדי שיהיה לך מידע מדויק על הנושא שלמדת.

1:5There was in the days of Herod, the king of Yehudah (Judaea), a certain priest named Zecharyah (Zacharias), of the course of Aviyah (Abia): and his wife was of the daughters of Aharon (Aaron), and her name was Elisheva (Elisabeth).

Ἐγένετο ἐν ταῖς ἡμέραις Ἡρώδου τοῦ βασιλέως τῆς Ἰουδαίας ἱερεύς τις ὀνόματι Ζαχαρίας, ἐξ ἐφημερίας Ἀβιά· καὶ ἡ γυνὴ αὐτοῦ ἐκ τῶν θυγατέρων Ἀαρών, καὶ τὸ ὄνομα αὐτῆς Ἐλισάβετ.

הבימי הורדוס מלך יהודה היה בארץ כהן בשם זכריה, אשר היה שייך למחלקת אביה – ממשרתי בית־המקדש. גם אשתו אלישבע הייתה ממשפחה כוהנית.

1:6And they were both righteous before God, walking in all the commandments and ordinances of the Lord blameless.

ἦσαν δὲ δίκαιοι ἀμφότεροι ἐνώπιον τοῦ Θεοῦ, πορευόμενοι ἐν πάσαις ταῖς ἐντολαῖς καὶ δικαιώμασι τοῦ Κυρίου ἄμεμπτοι.

וזכריה ואלישבע היו אנשים צדיקים, אשר אהבו את ה׳ ושמרו את כל מצוותיו וחוקותיו.

1:7And they had no child, because that Elisheva was barren, and they both were now well stricken in years.

καὶ οὐκ ἦν αὐτοῖς τέκνον, καθότι ἡ Ἐλισάβετ ἦν στεῖρα, καὶ ἀμφότεροι προβεβηκότες ἐν ταῖς ἡμέραις αὐτῶν ἦσαν.

זאולם לא היו להם ילדים, כי אלישבע הייתה עקרה, ושניהם כבר היו זקנים.

1:8And it came to pass, that while he executed the priest’s office before God in the order of his course,

Ἐγένετο δὲ ἐν τῷ ἱερατεύειν αὐτὸν ἐν τῇ τάξει τῆς ἐφημερίας αὐτοῦ ἔναντι τοῦ Θεοῦ,

ח–טיום אחד, כאשר הייתה מחלקתו של זכריה בתורנות בבית־המקדש, נפל בגורלו להיכנס אל היכל ה׳ ולהקטיר קטורת.

1:9According to the custom of the priest’s office, his lot was to burn incense when he went into the temple of the Lord.

κατὰ τὸ ἔθος τῆς ἱερατείας, ἔλαχε τοῦ θυμιᾶσαι εἰσελθὼν εἰς τὸν ναὸν τοῦ Κυρίου.

ט(כלול בפסוק ח)

1:10And the whole multitude of the people were praying without at the time of incense.

καὶ πᾶν τὸ πλῆθος τοῦ λαοῦ ἦν προσευχόμενον ἔξω τῇ ὥρᾳ τοῦ θυμιάματος.

יבינתיים עמד כל העם בחוץ והתפלל, כנהוג בעת הקטרת הקטורת.

1:11And there appeared unto him an angel of the Lord standing on the right side of the altar of incense.

ὤφθη δὲ αὐτῷ ἄγγελος Κυρίου, ἑστὼς ἐκ δεξιῶν τοῦ θυσιαστηρίου τοῦ θυμιάματος.

יאלפתע נראה מלאך ה׳ אל זכריה מימין למזבח הקטורת.

1:12And when Zecharyah saw him, he was troubled, and fear fell upon him.

καὶ ἐταράχθη Ζαχαρίας ἰδών, καὶ φόβος ἐπέπεσεν ἐπ’ αὐτόν.

יבזכריה נבהל ונמלא פחד.

1:13But the angel said unto him, “Fear not, Zecharyah: for your prayer is heard; and your wife Elisheva shall bear you a son, and you shall call his name Yoḥanan (John).

εἶπε δὲ πρὸς αὐτὸν ὁ ἄγγελος, Μὴ φοβοῦ Ζαχαρία· διότι εἰσηκούσθη ἡ δέησίς σου, καὶ ἡ γυνή σου Ἐλισάβετ γεννήσει υἱόν σοι, καὶ καλέσεις τὸ ὄνομα αὐτοῦ Ἰωάννην

יג”אל תירא, זכריה“, הרגיע אותו המלאך. ”באתי לבשר לך שאלוהים שמע את תפילתך, ושאשתך אלישבע תלד לך בן! עליך לקרוא לו ’יוחנן‘.

1:14And you shall have joy and gladness; and many shall rejoice at his birth.

καὶ ἔσται χαρά σοι καὶ ἀγαλλίασις, καὶ πολλοὶ ἐπὶ τῇ γεννήσει αὐτοῦ χαρήσονται.

ידלידתו תביא לכם שמחה ואושר, ואנשים רבים ישמחו יחד אתכם,

1:15For he shall be great in the sight of the Lord, and shall drink neither wine nor strong drink; and he shall be filled with the Holy Spirit, even from his mother’s womb.

ἔσται γὰρ μέγας ἐνώπιον τοῦ Κυρίου, καὶ οἶνον καὶ σίκερα οὐ μὴ πίῃ, καὶ Πνεύματος Ἁγίου πλησθήσεται ἔτι ἐκ κοιλίας μητρὸς αὐτοῦ.

טוכי ה׳ הועיד אותו לגדולות. עליו להינזר מיין ומשקאות חריפים, והוא יימלא ברוח הקודש מעת לידתו.

1:16And many of the children of Israel shall he turn to the Lord their God.

καὶ πολλοὺς τῶν υἱῶν Ἰσραὴλ ἐπιστρέψει ἐπὶ Κύριον τὸν Θεὸν αὐτῶν·

טזיוחנן ישיב רבים מעם ישראל אל ה׳ אלוהיהם.

1:17And he shall go before Him in the spirit and power of Eliyahu (Elias), to turn the hearts of the fathers to the children, and the disobedient to the wisdom of the just; to make ready a people prepared for the Lord.”

καὶ αὐτὸς προελεύσεται ἐνώπιον αὐτοῦ ἐν πνεύματι καὶ δυνάμει Ἠλίου, ἐπιστρέψαι καρδίας πατέρων ἐπὶ τέκνα, καὶ ἀπειθεῖς ἐν φρονήσει δικαίων, ἑτοιμάσαι Κυρίῳ λαὸν κατεσκευασμένον.

יזהוא ילך לפני ה׳ ברוחו ובגבורתו של אליהו הנביא, ישלים בין אבות לבנים, וישיב את המרדנים לדרך הצדקה והתבונה. אכן, הוא יכין את העם לבואו של האדון.“

1:18And Zecharyah said unto the angel, “Whereby shall I know this? for I am an old man, and my wife well stricken in years.”

καὶ εἶπε Ζαχαρίας πρὸς τὸν ἄγγελον, Κατὰ τί γνώσομαι τοῦτο; ἐγὼ γάρ εἰμι πρεσβύτης, καὶ ἡ γυνή μου προβεβηκυῖα ἐν ταῖς ἡμέραις αὐτῆς.

יח”כיצד אדע שדבריך נכונים?“ שאל זכריה. ”הלא אדם זקן אני, וגם אשתי כבר זקנה.“

1:19And the angel answering said unto him, “I am Gavri’el (Gabriel), that stand in the presence of God; and am sent to speak unto you, and to show you these glad tidings.

καὶ ἀποκριθεὶς ὁ ἄγγελος εἶπεν αὐτῷ, Ἐγώ εἰμι Γαβριὴλ ὁ παρεστηκὼς ἐνώπιον τοῦ Θεοῦ· καὶ ἀπεστάλην λαλῆσαι πρός σε, καὶ εὐαγγελίσασθαί σοι ταῦτα.

יט”אני המלאך גבריאל!“ השיב המלאך. ”אני עומד לפני אלוהים, והוא אשר שלח אותי לבשר לך את ההודעה הזאת.

1:20And, behold, you shall be dumb, and not able to speak, until the day that these things shall be performed, because you believe not my words, which shall be fulfilled in their season.”

καὶ ἰδού, ἔσῃ σιωπῶν καὶ μὴ δυνάμενος λαλῆσαι, ἄχρι ἧς ἡμέρας γένηται ταῦτα, ἀνθ’ ὧν οὐκ ἐπίστευσας τοῖς λόγοις μου, οἵτινες πληρωθήσονται εἰς τὸν καιρὸν αὐτῶν.

כדע לך כי כל אשר אמרתי יתקיים בבוא הזמן, אולם מאחר שלא האמנת לדברי, לא תוכל להוציא מילה מפיך מרגע זה ועד שיתקיימו דברי!“

1:21And the people waited for Zecharyah, and marvelled that he tarried so long in the temple.

καὶ ἦν ὁ λαὸς προσδοκῶν τὸν Ζαχαρίαν· καὶ ἐθαύμαζον ἐν τῷ χρονίζειν αὐτόν ἐν τῷ ναῷ.

כאהאנשים אשר התפללו בחוץ המתינו בינתיים לזכריה, ולא הבינו מדוע התעכב.

1:22And when he came out, he could not speak unto them: and they perceived that he had seen a vision in the temple: for he beckoned unto them, and remained speechless.

ἐξελθὼν δὲ οὐκ ἠδύνατο λαλῆσαι αὐτοῖς· καὶ ἐπέγνωσαν ὅτι ὀπτασίαν ἑώρακεν ἐν τῷ ναῷ· καὶ αὐτὸς ἦν διανεύων αὐτοῖς, καὶ διέμενε κωφός.

כבלבסוף, כשיצא זכריה החוצה הוא לא יכול היה לדבר אל העם, אולם מסימני ידיים הבינו האנשים שראה חזיון.

1:23And it came to pass, that, as soon as the days of his ministration were accomplished, he departed to his own house.

καὶ ἐγένετο, ὡς ἐπλήσθησαν αἱ ἡμέραι τῆς λειτουργίας αὐτοῦ, ἀπῆλθεν εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ.

כגזכריה נשאר בבית־המקדש עד תום ימי התורנות של מחלקתו, ולאחר מכן שב לביתו.

1:24And after those days his wife Elisheva conceived, and hid herself five months, saying,

Μετὰ δὲ ταύτας τὰς ἡμέρας συνέλαβεν Ἐλισάβετ ἡ γυνὴ αὐτοῦ, καὶ περιέκρυβεν ἑαυτὴν μῆνας πέντε, λέγουσα

כדכעבור זמן קצר הרתה אלישבע אשתו והסתתרה מעיני הציבור כחמישה חודשים.

1:25“Thus has the Lord dealt with me in the days wherein He looked on me, to take away my reproach among men.”

ὅτι Οὕτω μοι πεποίηκεν ὁ Κύριος ἐν ἡμέραις αἷς ἐπεῖδεν ἀφελεῖν τὸ ὄνειδός μου ἐν ἀνθρώποις.

כה”מה טוב הוא אלוהים!“ קראה אלישבע בשמחה רבה. ”ברחמיו הרבים הוא הסיר את חרפת עקרותי!“

1:26And in the sixth month the angel Gavri’el was sent from God unto a city of Galil (Galilee), named Natzrat (Nazareth),

Ἐν δὲ τῷ μηνὶ τῷ ἕκτῳ ἀπεστάλη ὁ ἄγγελος Γαβριὴλ ὑπὸ τοῦ Θεοῦ εἰς πόλιν τῆς Γαλιλαίας ᾗ ὄνομα Ναζαρέθ,

כובחודש השישי להריונה של אלישבע שלח אלוהים את המלאך גבריאל אל העיר נצרת שבגליל,

1:27To a virgin espoused to a man whose name was Yosef (Joseph), of the house of David; and the virgin’s name was Miryam (Mary).

πρὸς παρθένον μεμνηστευμένην ἀνδρί, ᾧ ὄνομα Ἰωσήφ, ἐξ οἴκου Δαβίδ· καὶ τὸ ὄνομα τῆς παρθένου, Μαριάμ.

כזאל נערה בתולה בשם מרים, ארוסתו של יוסף משושלת בית־דוד.

1:28And the angel came in unto her, and said, “Hail, you that are highly favoured, the Lord is with you: blessed are you among women.”

καὶ εἰσελθὼν ὁ ἄγγελος πρὸς αὐτὴν εἶπε, Χαῖρε, κεχαριτωμένη· ὁ Κύριος μετά σοῦ, εὐλογημένη σὺ ἐν γυναιξίν.

כחגבריאל נגלה אל מרים ואמר לה: ”שלום לך, אשת חן, ה׳ עמך!“

1:29And when she saw him, she was troubled at his saying, and cast in her mind what manner of greeting this should be.

ἡ δὲ ἰδοῦσα διεταράχθη ἐπὶ τῷ λόγῳ αὐτοῦ, καὶ διελογίζετο ποταπὸς εἴη ὁ ἀσπασμὸς οὗτος.

כטמרים נבהלה לרגע; דברי המלאך הביכו אותה, והיא ניסתה לנחש בלבה למה הוא התכוון.

1:30And the angel said unto her, “Fear not, Miryam: for you have found favour with God.

καὶ εἶπεν ὁ ἄγγελος αὐτῇ, Μὴ φοβοῦ, Μαριάμ· εὗρες γὰρ χάριν παρὰ τῷ Θεῷ.

ל”אל תפחדי, מרים,“ הרגיע אותה המלאך, ”כי מצאת חן בעיני אלוהים והוא החליט לברך אותך.

1:31And, behold, you shall conceive in your womb, and bring forth a son, and shall call His name Yeshua (Jesus).

καὶ ἰδού, συλλήψῃ ἐν γαστρί, καὶ τέξῃ υἱόν, καὶ καλέσεις τὸ ὄνομα αὐτοῦ Ἰησοῦν.

לאבעוד זמן קצר תיכנסי להריון ותלדי בן. בשם ’ישוע‘ תקראי לו.

1:32He shall be great, and shall be called the Son of the Highest: and the Lord God shall give unto Him the throne of His father David:

οὗτος ἔσται μέγας, καὶ υἱὸς ὑψίστου κληθήσεται· καὶ δώσει αὐτῷ Κύριος ὁ Θεὸς τὸν θρόνον Δαβὶδ τοῦ πατρὸς αὐτοῦ,

לבהוא יהיה רם־מעלה וייקרא בן־אלוהים. ה׳ ייתן לו את כסא דוד אביו,

1:33And He shall reign over the house of Ya’akov (Jacob) for ever; and of His kingdom there shall be no end.”

καὶ βασιλεύσει ἐπὶ τὸν οἶκον Ἰακὼβ εἰς τοὺς αἰῶνας, καὶ τῆς βασιλείας αὐτοῦ οὐκ ἔσται τέλος.

לגוהוא ימלוך על עם־ישראל לעולם ועד; מלכותו לא תסתיים לעולם.“

1:34Then said Miryam unto the angel, “How shall this be, seeing I know not a man?”

εἶπε δὲ Μαριὰμ πρὸς τὸν ἄγγελον, Πῶς ἔσται τοῦτο, ἐπεὶ ἄνδρα οὐ γινώσκω;

לד”כיצד אוכל ללדת?“ שאלה מרים בתמיהה. ”הרי אני בתולה!“

1:35And the angel answered and said unto her, “The Holy Spirit shall come upon you, and the power of the Highest shall overshadow you: therefore also that holy thing which shall be born of you shall be called the Son of God.

καὶ ἀποκριθεὶς ὁ ἄγγελος εἶπεν αὐτῇ, Πνεῦμα Ἅγιον ἐπελεύσεται ἐπὶ σέ, καὶ δύναμις ὑψίστου ἐπισκιάσει σοι· διὸ καὶ τὸ γεννώμενον ἐκ σοῦ ἅγιον κληθήσεται υἱὸς Θεοῦ.

לההשיב לה המלאך: ”רוח הקודש תבוא אליך, וגבורת אלוהים תצל עליך. משום כך הבן הקדוש שייוולד ייקרא בן־אלוהים.“

1:36And, behold, your cousin Elisheva, she has also conceived a son in her old age: and this is the sixth month with her, who was called barren.

καὶ ἰδού, Ἐλισάβετ ἡ συγγενής σου, καὶ αὐτὴ συνειληφυῖα υἱὸν ἐν γήρᾳ αὐτῆς· καὶ οὗτος μὴν ἕκτος ἐστὶν αὐτῇ τῇ καλουμένῃ στείρᾳ.

לוהמלאך המשיך: ”לפני שישה חודשים נכנסה קרובתך הזקנה אלישבע להריון – כן, זו ששכנותיה קראו לה ’העקרה‘ – וגם היא תלד בן!

1:37For with God nothing shall be impossible.”

ὅτι οὐκ ἀδυνατήσει παρὰ τῷ θεῷ πᾶν ῥῆμα.

לזכי אין דבר בלתי אפשרי לאלוהים“.

1:38And Miryam said, “Behold the handmaid of the Lord; be it unto me according to your word.” And the angel departed from her.

εἶπε δὲ Μαριάμ, Ἰδού, ἡ δούλη Κυρίου· γένοιτό μοι κατὰ τὸ ῥῆμά σου. καὶ ἀπῆλθεν ἀπ’ αὐτῆς ὁ ἄγγελος.

לח”הנני שפחתך, אדוני,“ אמרה מרים בענווה, ”ואני מוכנה לעשות את כל אשר יאמר לי. אמן שיתקיימו דבריך.“ לאחר מכן נעלם המלאך.

1:39And Miryam arose in those days, and went into the hill country with haste, into a city of Yehudah;

Ἀναστᾶσα δὲ Μαριὰμ ἐν ταῖς ἡμέραις ταύταις ἐπορεύθη εἰς τὴν ὀρεινὴν μετὰ σπουδῆς, εἰς πόλιν Ἰούδα,

לט–מכעבור ימים אחדים מיהרה מרים אל הרי יהודה, אל ביתו של זכריה, ובהיכנסה אל הבית ברכה את אלישבע לשלום.

1:40And entered into the house of Zecharyah, and greeted Elisheva.

καὶ εἰσῆλθεν εἰς τὸν οἶκον Ζαχαρίου, καὶ ἠσπάσατο τὴν Ἐλισάβετ.

מ(כלול בפסוק לט)

1:41And it came to pass, that, when Elisheva heard the greeting of Miryam, the babe leaped in her womb; and Elisheva was filled with the Holy Spirit:

καὶ ἐγένετο ὡς ἤκουσεν ἡ Ἐλισάβετ τὸν ἀσπασμὸν τῆς Μαρίας, ἐσκίρτησε τὸ βρέφος ἐν τῇ κοιλίᾳ αὐτῆς· καὶ ἐπλήσθη Πνεύματος Ἁγίου ἡ Ἐλισάβετ,

מאלשמע ברכתה של מרים התנועע התינוק בבטנה של אלישבע, והיא נמלאה ברוח הקודש.

1:42And she spoke out with a loud voice, and said, “Blessed are you among women, and blessed is the fruit of your womb.

καὶ ἀνεφώνησε φωνῇ μεγάλῃ, καὶ εἶπεν, Εὐλογημένη σὺ ἐν γυναιξί, καὶ εὐλογημένος ὁ καρπὸς τῆς κοιλίας σου.

מב”ברוכה את בנשים, מרים, וברוך תינוקך!“ פרצה אלישבע בקריאת שמחה.

1:43And whence is this to me, that the mother of my Master should come to me?

καὶ πόθεν μοι τοῦτο, ἵνα ἔλθῃ ἡ μήτηρ τοῦ Κυρίου μου πρός με;

מג”מדוע זכיתי בכבוד הגדול שאם אדוני באה לבקר אותי?

1:44For, lo, as soon as the voice of your greeting sounded in my ears, the babe leaped in my womb for joy.

ἰδοὺ γάρ, ὡς ἐγένετο ἡ φωνὴ τοῦ ἀσπασμοῦ σου εἰς τὰ ὦτά μου, ἐσκίρτησεν ἐν ἀγαλλιάσει τὸ βρέφος ἐν τῇ κοιλίᾳ μου.

מדהתינוק בבטני התנועע בשמחה לשמע קול ברכתך!

1:45And blessed is she that believed: for there shall be a performance of those things which were told her from the Lord.”

καὶ μακαρία ἡ πιστεύσασα, ὅτι ἔσται τελείωσις τοῖς λελαλημένοις αὐτῇ παρὰ Κυρίου.

מהאלוהים ברך אותך בצורה נפלאה כזאת משום שהאמנת כי יקיים את דבריו.“

1:46And Miryam said, “My soul does magnify the Lord,

καὶ εἶπε Μαριάμ, Μεγαλύνει ἥ ψυχή μου τὸν Κύριον,

מוהשיבה מרים: ”ברכי נפשי את ה׳;

1:47And my spirit has rejoiced in God my Saviour.

καὶ ἠγαλλίασε τὸ πνεῦμά μου ἐπὶ τῷ θεῷ τῷ σωτῆρί μου

מזאגיל ואשמח באלוהים מושיעי!

1:48For He has regarded the low estate of His handmaiden: for, behold, from henceforth all generations shall call me blessed.

ὅτι ἐπέβλεψεν ἐπὶ τὴν ταπείνωσιν τῆς δούλης αὐτοῦ. ἰδοὺ γάρ, ἀπὸ τοῦ νῦν μακαριοῦσί με πᾶσαι αἱ γενεαί.

מחכי עשה חסד עם שפחתו, ומעתה יברכוני כל הדורות.

1:49For He that is mighty has done to me great things; and holy is His name.

ὅτι ἐποίησέ μοι μεγάλεῖα ὁ δυνατός, καὶ ἅγιον τὸ ὄνομα αὐτοῦ

מטגדולות ונפלאות עשה עמי אל שדי, קדוש שמו.

1:50And His mercy is on them that fear Him from generation to generation.

καὶ τὸ ἔλεος αὐτοῦ εἰς γενεὰς γενεῶν τοῖς φοβουμένοις αὐτόν.

נמדור לדור הוא מעניק את חסדו ורחמיו לכל היראים אותו.

1:51He has shown strength with His arm; He has scattered the proud in the imagination of their hearts.

ἐποίησε κράτος ἐν βραχίονι αὐτοῦ· διεσκόρπισεν ὑπερηφάνους διανοίᾳ καρδίας αὐτῶν.

נאבזרוע נטויה עשה מעשי גבורה, הפר מזימות גאים ורשעים,

1:52He has put down the mighty from their seats, and exalted them of low degree.

καθεῖλε δυνάστας ἀπὸ θρόνων, καὶ ὕψωσε ταπεινούς.

נבוהוריד שליטים מכיסאם. אולם את השפלים והנחותים הוא רומם!

1:53He has filled the hungry with good things; and the rich He has sent empty away.

πεινῶντας ἐνέπλησεν ἀγαθῶν, καὶ πλουτοῦντας ἐξαπέστειλε κενούς.

נגאת העניים האכיל ואת העשירים הרעיב!

1:54He has helped His servant Israel, in remembrance of His mercy;

ἀντελάβετο Ἰσραὴλ παιδὸς αὐτοῦ, μνησθῆναι ἐλέους

נד–נהאלוהים תמך בעבדו ישראל, ולא שכח כי הבטיח לאבותינו – לאברהם ולזרעו – לרחם על ישראל לעולם ועד!“

1:55As He spoke to our fathers, to Avraham (Abraham), and to his seed for ever.”

καθὼς ἐλάλησε πρὸς τοὺς πατέρας ἡμῶν τῷ Ἀβραὰμ καὶ τῷ σπέρματι αὐτοῦ εἰς τὸν αἰῶνα.

נה(כלול בפסוק נד)

1:56And Miryam abode with her about three months, and returned to her own house.

Ἔμεινε δὲ Μαριὰμ σὺν αὐτῇ ὡσεὶ μῆνας τρεῖς, καὶ ὑπέστρεψεν εἰς τὸν οἶκον αὐτῆς.

נומרים נשארה אצל אלישבע כשלושה חודשים, ולאחר מכן חזרה לביתה.

1:57Now Elisheva’s full time came that she should be delivered; and she brought forth a son.

Τῇ δὲ Ἐλισάβετ ἐπλήσθη ὁ χρόνος τοῦ τεκεῖν αὐτήν, καὶ ἐγέννησεν υἱόν.

נזבינתיים תמו ימי הריונה של אלישבע והיא ילדה בן.

1:58And her neighbours and her cousins heard how the Lord had shown great mercy upon her; and they rejoiced with her.

καὶ ἤκουσαν οἱ περίοικοι καὶ οἱ συγγενεῖς αὐτῆς ὅτι ἐμεγάλυνε Κύριος τὸ ἔλεος αὐτοῦ μετ’ αὐτῆς, καὶ συνέχαιρον αὐτῇ.

נחהשמועה על החסד שעשה איתה ה׳ התפשטה עד מהרה בין שכניה וקרובי משפחתה, וכולם שמחו בשמחתה.

1:59And it came to pass, that on the eighth day they came to circumcise the child; and they called him Zecharyah, after the name of his father.

καὶ ἐγένετο ἐν τῇ ὀγδόῃ ἡμέρᾳ, ἦλθον περιτεμεῖν τὸ παιδίον· καὶ ἐκάλουν αὐτὸ ἐπὶ τῷ ὀνόματι τοῦ πατρὸς αὐτοῦ Ζαχαρίαν.

נטביום השמיני להולדת התינוק התכנסו השכנים והקרובים לטקס ברית־המילה. האורחים היו בטוחים שהתינוק ייקרא ”זכריה“ – על שם אביו,

1:60And his mother answered and said, “Not so; but he shall be called Yoḥanan.”

καὶ ἀποκριθεῖσα ἡ μήτηρ αὐτοῦ εἶπεν, Οὐχί, ἀλλὰ κληθήσεται Ἰωάννης.

סאולם אלישבע אמרה: ”לא, שם התינוק יוחנן!“

1:61And they said unto her, “There is none of your kindred that is called by this name.”

καὶ εἶπον πρὸς αὐτὴν ὅτι Οὐδείς ἐστιν ἐν τῇ συγγενείᾳ σου ὃς καλεῖται τῷ ὀνόματι τούτῳ.

סא”יוחנן?“ התפלאו האורחים. ”אבל אין במשפחתך אף אחד בשם הזה“.

1:62And they made signs to his father, how he would have him called.

ἐνένευον δὲ τῷ πατρὶ αὐτοῦ, τὸ τί ἂν θέλοι καλεῖσθαι αὐτόν.

סבהם פנו אל זכריה (שעדיין לא היה מסוגל לדבר), ושאלו אותו בתנועות ידיים וברמזים כיצד ייקרא התינוק.

1:63And he asked for a writing table, and wrote, saying, “His name is Yoḥanan.” And they marvelled all.

καὶ αἰτήσας πινακίδιον ἔγραψε, λέγων, Ἰωάννης ἐστὶ τὸ ὄνομα αὐτοῦ· καὶ ἐθαύμασαν πάντες.

סגזכריה ביקש בתנועות ידיים שיביאו לו לוח, וכתב עליו: ”שם הילד יוחנן“.

1:64And his mouth was opened immediately, and his tongue loosed, and he spoke, and praised God.

ἀνεῴχθη δὲ τὸ στόμα αὐτοῦ παραχρῆμα καὶ ἡ γλῶσσα αὐτοῦ, καὶ ἐλάλει εὐλογῶν τὸν Θεόν.

סדבאותו רגע חזר אליו כושר הדיבור והוא החל לברך את אלוהים.

1:65And fear came on all that dwelt round about them: and all these sayings were noised abroad throughout all the hill country of Yehudah.

καὶ ἐγένετο ἐπὶ πάντας φόβος τοὺς περιοικοῦντας αὐτούς· καὶ ἐν ὅλῃ τῇ ὀρεινῇ τῆς Ἰουδαίας διελαλεῖτο πάντα τὰ ῥήματα ταῦτα

סהכל השכונה נמלאה יראת כבוד, והדבר היה נושא לשיחה בכל הרי יהודה.

1:66And all they that heard them laid them up in their hearts, saying, “What manner of child shall this be!” And the hand of the Lord was with him.

καὶ ἔθεντο πάντες οἱ ἀκούσαντες ἐν τῇ καρδίᾳ αὐτῶν, λέγοντες, Τί ἄρα τὸ παιδίον τοῦτο ἔσται; καὶ χεὶρ Κυρίου ἦν μετ’ αὐτοῦ.

סוכל השומעים התרשמו עמוקות ואמרו: ”מעניין למה נועד הילד הזה.“ כי היה ברור להם שאלוהים איתו.

1:67And his father Zecharyah was filled with the Holy Spirit, and prophesied, saying,

Καὶ Ζαχαρίας ὁ πατὴρ αὐτοῦ ἐπλήσθη Πνεύματος Ἁγίου, καὶ προεφήτευσε, λέγων,

סזלאחר מכן נמלא זכריה אביו רוח הקודש וניבא את הנבואה הבאה:

1:68“Blessed be the Lord God of Israel; for He has visited and redeemed His people,

Εὐλογητὸς Κύριος ὁ Θεὸς τοῦ Ἰσραήλ, ὅτι ἐπεσκέψατο καὶ ἐποίησε λύτρωσιν τῷ λαῷ αὐτοῦ,

סח”ברוך ה׳ אלוהי ישראל, כי פנה אל עמו, הודיע ופדה אותו.

1:69And has raised up a horn of salvation for us in the house of His servant David;

καὶ ἤγειρε κέρας σωτηρίας ἡμῖν ἐν τῷ οἴκῳ Δαβὶδ τοῦ παιδὸς αὐτοῦ.

סטה׳ שלח לנו מושיע גיבור משושלת בית דוד עבדו –

1:70As He spoke by the mouth of His holy prophets, which have been since the world began:

καθὼς ἐλάλησε διὰ στόματος τῶν ἁγίων τῶν ἀπ’ αἰῶνος προφητῶν αὐτοῦ,

עכפי שהבטיח לנו בפי נביאיו הקדושים עוד לפני זמן רב –

1:71That we should be saved from our enemies, and from the hand of all that hate us;

σωτηρίαν ἐξ ἐχθρῶν ἡμῶν, καὶ ἐκ χειρὸς πάντων τῶν μισούντων ἡμᾶς·

עאכדי להצילנו מיד כל אויבינו ושונאינו.

1:72To perform the mercy promised to our fathers, and to remember His holy covenant;

ποιῆσαι ἔλεος μετὰ τῶν πατέρων ἡμῶν, καὶ μνησθῆναι διαθήκης ἁγίας αὐτοῦ,

עבאלוהים יעשה חסד עם אבותינו ויזכור את בריתו

1:73The oath which He swore to our father Avraham,

ὅρκον ὃν ὤμοσε πρὸς Ἀβραὰμ τὸν πατέρα ἡμῶν,

עגואת שבועתו לאברהם אבינו:

1:74That He would grant unto us, that we being delivered out of the hand of our enemies might serve Him without fear,

τοῦ δοῦναί ἡμῖν, ἀφόβως, ἐκ χειρὸς τῶν ἐχθρῶν ἡμῶν ῥυσθέντας, λατρεύειν αὐτῷ

עד–עהלהצילנו מיד אויבינו, ולהעניק לנו את הזכות לשרתו כל ימי חיינו בקדושה, ובצדקה וללא פחד.“

1:75In holiness and righteousness before Him, all the days of our life.

ἐν ὁσιότητι καὶ δικαιοσύνῃ ἐνώπιον αὐτοῦ πάσας τὰς ἡμέρας τῆς ζωῆς ἡμῶν.

עה(כלול בפסוק עד)

1:76And you, child, shall be called the prophet of the Highest: for you shall go before the face of the Lord to prepare His ways;

καὶ σύ, παιδίον, προφήτης ὑψίστου κληθήσῃ· προπορεύσῃ γὰρ πρὸ προσώπου Κυρίου ἑτοιμάσαι ὁδοὺς αὐτοῦ·

עו”ואתה, ילדי הקטן, תיקרא נביא לאל עליון, כי תלך לפני האדון ותפנה לו את הדרך.

1:77To give knowledge of salvation unto His people by the remission of their sins,

τοῦ δοῦναι γνῶσιν σωτηρίας τῷ λαῷ αὐτοῦ ἐν ἀφέσει ἁμαρτιῶν αὐτῶν,

עזאתה תלמד את בני־ישראל כיצד הם יכולים להיוושע על־ידי סליחת חטאיהם.

1:78Through the tender mercy of our God; whereby the dayspring from on high has visited us,

διὰ σπλάγχνα ἐλέους Θεοῦ ἡμῶν, ἐν οἷς ἐπεσκέψατο ἡμᾶς ἀνατολὴ ἐξ ὕψους,

עחבזכות אהבתו, רחמיו וטוב־לבו של אלוהים יזרח עלינו אור ממרום,

1:79To give light to them that sit in darkness and in the shadow of death, to guide our feet into the way of peace.”

ἐπιφᾶναι τοῖς ἐν σκότει καὶ σκιᾷ θανάτου καθημένοις, τοῦ κατευθῦναι τοὺς πόδας ἡμῶν εἰς ὁδὸν εἰρήνης.

עטכדי להאיר לשרויים במוות ובחשכה, וכדי להוביל את רגלינו אל דרך השלום.“

1:80And the child grew, and waxed strong in spirit, and was in the deserts till the day of his showing unto Israel.

Τὸ δὲ παιδίον ηὔξανε καὶ ἐκραταιοῦτο πνεύματι, καὶ ἦν ἐν ταῖς ἐρήμοις ἕως ἡμέρας ἀναδείξεως αὐτοῦ πρὸς τὸν Ἰσραήλ.

פהילד גדל, התחזק והתחשל באופיו. הוא התגורר במדבר עד שהגיע המועד להתחיל את שליחותו אל עם־ישראל.