Matthew 15 (Mattai) in Greek, Hebrew and English

15:1Then came to Yeshua (Jesus) scribes and Pharisees, which were of Yerushalayim (Jerusalem), saying,

Τότε προσέρχονται τῷ Ἰησοῦ οἱ ἀπὸ Ἱεροσολύμων γραμματεῖς καὶ Φαρισαῖοι, λέγοντες,

איום אחד הגיעו מירושלים מספר פרושים וסופרים כדי לחקור את ישוע.

15:2“Why do Your disciples transgress the tradition of the elders? for they wash not their hands when they eat bread.”

Διατί οἱ μαθηταί σου παραβαίνουσι τὴν παράδοσιν τῶν πρεσβυτέρων; οὐ γὰρ νίπτονται τὰς χεῖρας αὐτῶν, ὅταν ἄρτον ἐσθίωσιν.

ב”מדוע תלמידיך אינם מקיימים את המסורת היהודית העתיקה?“ דרשו לדעת. ”מדוע תלמידיך אינם נוטלים את ידיהם לפני האוכל?“

15:3But He answered and said unto them, “Why do you also transgress the commandment of God by your tradition?

ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν αὐτοῖς, Διατί καὶ ὑμεῖς παραβαίνετε τὴν ἐντολὴν τοῦ Θεοῦ διὰ τὴν παράδοσιν ὑμῶν;

גהשיב להם ישוע: ”ומדוע עוברת המסורת שלכם על מצוותיו של אלוהים?

15:4For God commanded, saying, ‘Honour your father and mother’: and, ‘He that curses father or mother, let him die the death.’

ὁ γὰρ Θεὸς ἐνετείλατο, λέγων, Τίμα τὸν πατέρα σοῦ, καὶ τὴν μητέρα· καί, Ὁ κακολογῶν πατέρα ἢ μητέρα θανάτῳ τελευτάτω·

דלמשל, כתוב בתורה: ’כבד את אביך ואת אמך… ומקלל אביו ואמו מות יומת!‘

15:5But you say, ‘Whosoever shall say to his father or his mother, “It is a gift, by whatsoever you might be profited by me”;

ὑμεῖς δὲ λέγετε, Ὃς ἂν εἴπῃ τῷ πατρὶ ἢ τῇ μητρί, Δῶρον, ὃ ἐὰν ἐξ ἐμοῦ ὠφεληθῇς,

ה–ואולם אתם אומרים שמותר לאדם להתעלם מצרכי הוריו העניים, אם ייתן ’לעבודת האלוהים‘ את מה שיכול היה לתת להם. וכך אתם מפרים את מצוותו של אלוהים, כדי לקיים מסורת וחוקים שהומצאו על־ידי בני־אדם.

15:6And honour not his father or his mother, he shall be free.’ Thus have you made the commandment of God of none effect by your tradition.

καὶ οὐ μὴ τιμήσῃ τὸν πατέρα αὐτοῦ ἢ τὴν μητέρα αὐτοῦ· καὶ ἠκυρώσατε τὴν ἐντολὴν τοῦ Θεοῦ διὰ τὴν παράδοσιν ὑμῶν.

ו(כלול בפסוק ה)

15:7You hypocrites, well did Yesha’yahu (Esaias) prophesy of you, saying,

ὑποκριταί, καλῶς προεφήτευσε περὶ ὑμῶν Ἠσαΐας, λέγων,

זצבועים שכמוכם! הנביא ישעיהו תיאר אתכם נכונה כשאמר:

15:8‘This people draws nigh unto Me with their mouth, and honours Me with their lips; but their heart is far from Me.

Ἐγγίζει μοι ὁ λαὸς οὗτος τῷ στόματι αὐτῶν, καὶ τοῖς χείλεσί με τιμᾷ· ἡ δὲ καρδία αὐτῶν πόρρω ἀπέχει ἀπ’ ἐμοῦ.

ח’ניגש העם הזה בפיו, ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני;

15:9But in vain they do worship Me, teaching for doctrines the commandments of men.’”

μάτην δὲ σέβονταί με, διδάσκοντες διδασκαλίας ἐντάλματα ἀνθρώπων.

טותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה‘. “

15:10And He called the multitude, and said unto them, “Hear, and understand:

καὶ προσκαλεσάμενος τὸν ὄχλον, εἶπεν αὐτοῖς, Ἀκούετε καὶ συνίετε.

יישוע אסף סביבו את הקהל ואמר: ”הקשיבו לדבריי והשתדלו להבינם:

15:11Not that which goes into the mouth defiles a man; but that which comes out of the mouth, this defiles a man.”

οὐ τὸ εἰσερχόμενον εἰς τὸ στόμα κοινοῖ τὸν ἄνθρωπον· ἀλλὰ τὸ ἐκπορευόμενον ἐκ τοῦ στόματος, τοῦτο κοινοῖ τὸν ἄνθρωπον.

יאמה שמטמא את האדם זה לא מה שנכנס לפה אלא מה שיוצא מהפה – זה מטמא את האדם!“

15:12Then came His disciples, and said unto Him, “Know You that the Pharisees were offended, after they heard this saying?”

τότε προσελθόντες οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ εἶπον αὐτῷ, Οἶδας ὅτι οἱ Φαρισαῖοι ἀκούσαντες τὸν λόγον ἐσκανδαλίσθησαν;

יבתלמידיו באו אליו ואמרו: ”בדבריך אלה העלבת את הפרושים!“

15:13But He answered and said, “Every plant, which My heavenly Father has not planted, shall be rooted up.

ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπε, Πᾶσα φυτεία, ἣν οὐκ ἐφύτευσεν ὁ πατήρ μου ὁ οὐράνιος, ἐκριζωθήσεται.

יגישוע השיב להם: ”כל צמח שלא נשתל על־ידי אבי – ייעקר.

15:14Let them alone: they be blind leaders of the blind. And if the blind lead the blind, both shall fall into the ditch.”

ἄφετε αὐτούς· ὁδηγοί εἰσι τυφλοὶ τυφλῶν· τυφλὸς δὲ τυφλὸν ἐὰν ὁδηγῇ, ἀμφότεροι εἰς βόθυνον πεσοῦνται.

ידהתעלמו מהם; הפרושים אינם אלא מורי־דרך עיוורים המדריכים עיוורים אחרים, ובסופו של דבר יפלו כולם יחד לתוך בור!“

15:15Then answered Peter and said unto Him, “Declare unto us this parable.”

ἀποκριθεὶς δὲ ὁ Πέτρος εἶπεν αὐτῷ, Φράσον ἡμῖν τὴν παραβολὴν ταύτην.

טושמעון פטרוס ביקש מישוע שיסביר למה התכוון באמרו שאנשים מטמאים את עצמם ממה שיוצא מן הפה.

15:16And Yeshua said, “Are you also yet without understanding?

ὁ δὲ Ἰησοῦς εἶπεν, Ἀκμὴν καὶ ὑμεῖς ἀσύνετοί ἐστε;

טז”האם אינך מבין?“ שאל אותו ישוע.

15:17Do not you yet understand, that whatsoever enters in at the mouth goes into the belly, and is cast out into the draught?

οὔπω νοεῖτε, ὅτι πᾶν τὸ εἰσπορευόμενον εἰς τὸ στόμα εἰς τὴν κοιλίαν χωρεῖ, καὶ εἰς ἀφεδρῶνα ἐκβάλλεται;

יז”האם אינך רואה שכל מה שאתה אוכל עובר דרך מערכת העיכול ויוצא שוב החוצה?

15:18But those things which proceed out of the mouth come forth from the heart; and they defile the man.

τὰ δὲ ἐκπορευόμενα ἐκ τοῦ στόματος ἐκ τῆς καρδίας ἐξέρχεται, κἀκεῖνα κοινοῖ τὸν ἄνθρωπον.

יחאולם מילים רעות יוצאות מתוך לב רע ומטמאות את האומר אותן.

15:19For out of the heart proceed evil thoughts, murders, adulteries, fornications, thefts, false witness, blasphemies:

ἐκ γὰρ τῆς καρδίας ἐξέρχονται διαλογισμοὶ πονηροί, φόνοι, μοιχεῖαι, πορνεῖαι, κλοπαί, ψευδομαρτυρίαι, βλασφημίαι·

יטכי מתוך הלב יוצאות מחשבות רעות, מעשי רצח, ניאוף, זנות, גניבה, שקר ורכילות.

15:20These are the things which defile a man: but to eat with unwashen hands defiles not a man.”

ταῦτά ἐστι τὰ κοινοῦντα τὸν ἄνθρωπον· τὸ δὲ ἀνίπτοις χερσὶ φαγεῖν οὐ κοινοῖ τὸν ἄνθρωπον.

כדברים אלה הם המטמאים את האדם. אכילה ללא נטילת ידיים אינה מטמאת את האדם.“

15:21Then Yeshua went thence, and departed into the coasts of Tzor (Tyre) and Tzidon (Sidon).

Καὶ ἐξελθὼν ἐκεῖθεν ὁ Ἰησοῦς, ἀνεχώρησεν εἰς τὰ μέρη Τύρου καὶ Σιδῶνος.

כאישוע עזב את האזור ההוא והלך אל אזור צור וצידון.

15:22And, behold, a woman of Kena’an (Canaan) came out of the same coasts, and cried unto Him, saying, “Have mercy on me, O Master, You Son of David; my daughter is grievously vexed with a demon.”

καὶ ἰδού, γυνὴ Χαναναία ἀπὸ τῶν ὁρίων ἐκείνων ἐξελθοῦσα, ἔκραύγασεν αὐτῷ λέγουσα, Ἐλέησόν με, Κύριε, υἱὲ Δαβίδ· ἡ θυγάτηρ μου κακῶς δαιμονίζεται.

כבאישה כנענית שגרה שם באה אל ישוע והתחננה: ”אדוני, בן־דוד, רחם עלי! שד אחז בבתי והוא מענה אותה ללא הרף.“

15:23But He answered her not a word. And His disciples came and besought Him, saying, “Send her away; for she cries after us.”

ὁ δὲ οὐκ ἀπεκρίθη αὐτῇ λόγον. καὶ προσελθόντες οἱ μαθηταὶ αὐτοῦ ἠρώτων αὐτόν, λέγοντες, Ἀπόλυσον αὐτήν, ὅτι κράζει ὄπισθεν ἡμῶν.

כגאולם ישוע לא ענה לה – אף לא מילה אחת. תלמידיו ביקשו ממנו לגרש אותה: ”אמור לה ללכת מכאן, כי היא מציקה לנו כל היום בתחינותיה.“

15:24But He answered and said, “I am not sent but unto the lost sheep of the house of Israel.”

ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν, Οὐκ ἀπεστάλην εἰ μὴ εἰς τὰ πρόβατα τὰ ἀπολωλότα οἴκου Ἰσραήλ.

כד”נשלחתי אל צאן האובדות של בית ישראל בלבד“, אמר ישוע לאישה.

15:25Then came she and worshipped Him, saying, “Master, help me.”

ἡ δὲ ἐλθοῦσα προσεκύνει αὐτῷ λέγουσα, Κύριε, βοήθει μοι.

כהאולם האישה נפלה לרגליו ושוב ביקשה: ”אדוני, עזור לי!“

15:26But He answered and said, “It is not meet to take the children’s bread, and to cast it to dogs.”

ὁ δὲ ἀποκριθεὶς εἶπεν, Οὐκ ἔστι καλὸν λαβεῖν τὸν ἄρτον τῶν τέκνων, καὶ βαλεῖν τοῖς κυναρίοις.

כו”אין זה צודק לקחת את לחמם של הילדים ולהשליכו לכלבים“, ענה לה ישוע.

15:27And she said, “Truth, Master: yet the dogs eat of the crumbs which fall from their masters’ table.”

ἡ δὲ εἶπε, Ναί, Κύριε· καὶ γὰρ τὰ κυνάρια ἐσθίει ἀπὸ τῶν ψιχίων τῶν πιπτόντων ἀπὸ τῆς τραπέζης τῶν κυρίων αὐτῶν.

כז”נכון, אדוני,“ השיבה האישה, ”אבל גם לגורי הכלבים מותר לאכול את הפירורים שנופלים מעל שולחן אדוניהם.“

15:28Then Yeshua answered and said unto her, “O woman, great is your faith: be it unto you even as you will.” And her daughter was made whole from that very hour.

τότε ἀποκριθεὶς ὁ Ἰησοῦς εἶπεν αὐτῇ, Ὦ γύναι, μεγάλη σου ἡ πίστις· γενηθήτω σοι ὡς θέλεις. καὶ ἰάθη ἡ θυγάτηρ αὐτῆς ἀπὸ τῆς ὥρας ἐκείνης.

כח”אישה,“ אמר לה ישוע, ”יש בך אמונה רבה, ולכן תתמלא בקשתך.“ באותו רגע בתה נרפאה.

15:29And Yeshua departed from thence, and came nigh unto the sea of Galil (Galilee); and went up into a mountain, and sat down there.

Καὶ μεταβὰς ἐκεῖθεν ὁ Ἰησοῦς ἦλθε παρὰ τὴν θάλασσαν τῆς Γαλιλαίας· καὶ ἀναβὰς εἰς τὸ ὄρος ἐκάθητο ἐκεῖ.

כטישוע חזר לכינרת, עלה על גבעה והתיישב שם.

15:30And great multitudes came unto Him, having with them those that were lame, blind, dumb, maimed, and many others, and cast them down at Yeshua’s feet; and He healed them:

καὶ προσῆλθον αὐτῷ ὄχλοι πολλοὶ, ἔχοντες μεθ’ ἑαυτῶν χωλούς, τυφλούς, κωφούς, κυλλούς, καὶ ἑτέρους πολλούς, καὶ ἔρριψαν αὐτοὺς παρὰ τοὺς πόδας τοῦ Ἰησοῦ καὶ ἐθεράπευσεν αὐτούς·

לההמונים הביאו אליו פיסחים, עיוורים, בעלי־מום, אילמים וחולים אחרים, הניחו אותם לפניו, והוא ריפא את כולם.

15:31Insomuch that the multitude wondered, when they saw the dumb to speak, the maimed to be whole, the lame to walk, and the blind to see: and they glorified the God of Israel.

ὥστε τοὺς ὄχλους θαυμάσαι, βλέποντας κωφοὺς λαλοῦντας, κυλλοὺς ὑγιεῖς, χωλοὺς περιπατοῦντας, καὶ τυφλοὺς βλέποντας· καὶ ἐδόξασαν τὸν Θεὸν Ἰσραήλ.

לאכאשר העם ראה את האילמים מפטפטים בהתרגשות, קטועי האיברים מקבלים איברים חדשים, נכים קופצים ורוקדים והעיוורים מביטים סביבם, נדהמו ושבחו את אלוהי ישראל.

15:32Then Yeshua called His disciples unto Him, and said, “I have compassion on the multitude, because they continue with Me now three days, and have nothing to eat: and I will not send them away fasting, lest they faint in the way.”

Ὁ δὲ Ἰησοῦς προσκαλεσάμενος τοὺς μαθητὰς αὐτοῦ εἶπε, Σπλαγχνίζομαι ἐπὶ τὸν ὄχλον, ὅτι ἤδη ἡμέρας τρεῖς προσμένουσί μοι, καὶ οὐκ ἔχουσι τί φάγωσι· καὶ ἀπολῦσαι αὐτοὺς νήστεις οὐ θέλω, μήποτε ἐκλυθῶσιν ἐν τῇ ὁδῷ.

לבלאחר מכן קרא ישוע לתלמידיו ואמר: ”אני מרחם על אנשים אלה; הם נמצאים אתי כאן שלושה ימים, ולא נשאר להם מה לאכול. אינני רוצה לשלוח אותם רעבים, כי הם עלולים להתעלף בדרך.“

15:33And His disciples say unto Him, “Whence should we have so much bread in the wilderness, as to fill so great a multitude?”

καὶ λέγουσιν αὐτῷ οἱ μαθηταί αὐτοῦ, Πόθεν ἡμῖν ἐν ἐρημίᾳ ἄρτοι τοσοῦτοι, ὥστε χορτάσαι ὄχλον τοσοῦτον;

לג”מאין נשיג במדבר הזה מספיק אוכל לכל ההמון?“ שאלו התלמידים.

15:34And Yeshua says unto them, “How many loaves have you?” And they said, “Seven, and a few little fishes.”

καὶ λέγει αὐτοῖς ὁ Ἰησοῦς, Πόσους ἄρτους ἔχετε; οἱ δὲ εἶπον, Ἑπτά, καὶ ὀλίγα ἰχθύδια.

לד”כמה ככרות לחם יש לכם?“ שאל אותם ישוע. ”שבע,“ ענו, ”וכמה דגים קטנים.“

15:35And He commanded the multitude to sit down on the ground.

καὶ ἐκέλευσε τοῖς ὄχλοις ἀναπεσεῖν ἐπὶ τὴν γῆν·

להישוע ציווה על העם לשבת על הארץ,

15:36And He took the seven loaves and the fishes, and gave thanks, and broke them, and gave to His disciples, and the disciples to the multitude.

καὶ λαβὼν τοὺς ἑπτὰ ἄρτους καὶ τοὺς ἰχθύας, εὐχαριστήσας ἔκλασε, καὶ ἔδωκε τοῖς μαθηταῖς αὐτοῦ, οἱ δὲ μαθηταὶ τῷ ὄχλῷ.

לולקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים, הודה לאלוהים עליהם, חילק אותם למנות ונתן לתלמידים, כדי שיגישו ליושבים.

15:37And they did all eat, and were filled: and they took up of the broken food that was left seven baskets full.

καὶ ἔφαγον πάντες καὶ ἐχορτάσθησαν· καὶ ἦραν τὸ περισσεῦον τῶν κλασμάτων, ἑπτὰ σπυρίδας πλήρεις.

לז–לחאכלו לשובע (כארבעת־אלפים איש לא כולל נשים וילדים), כאשר אספו את השאריות הם מילאו שבעה סלים!

15:38And they that did eat were four thousand men, beside women and children.

οἱ δὲ ἐσθίοντες ἦσαν τετρακισχίλιοι ἄνδρες, χωρὶς γυναικῶν καὶ παιδίων.

לח(כלול בפסוק לז)

15:39And He sent away the multitude, and took ship, and came into the coasts of Magdala.

καὶ ἀπολύσας τοὺς ὄχλους ἐνέβη εἰς τὸ πλοῖον, καὶ ἦλθεν εἰς τὰ ὅρια Μαγδαλά

לטלאחר מכן שלח ישוע את האנשים לביתם, והוא עצמו עלה לסירה ושט למגדל.