Luke 23 (Lukas) in Greek, Hebrew and English

23:1And the whole multitude of them arose, and led Him unto Pilate.

Καὶ ἀναστὰν ἅπαν τὸ πλῆθος αὐτῶν, ἤγαγεν αὐτὸν ἐπὶ τὸν Πιλάτον.

אראשי הכוהנים, הסופרים, זקני העם וחברי הסנהדרין הוליכו את ישוע אל פילטוס,

23:2And they began to accuse Him, saying, “We found this fellow perverting the nation, and forbidding to give tribute to Caesar, saying that He Himself is Messiah a King.”

ἤρξαντο δὲ κατηγορεῖν αὐτοῦ, λέγοντες, Τοῦτον εὕρομεν διαστρέφοντα τὸ ἔθνος, καὶ κωλύοντα Καίσαρι φόρους διδόναι, λέγοντα ἑαυτὸν Χριστὸν βασιλέα εἶναι.

בומיד החלו להאשים אותו: ”האיש הזה מסית את העם לא לשלם מס לקיסר הרומאי, וטוען שהוא המשיח, כלומר מלך!“

23:3And Pilate asked Him, saying, “Are You the King of the Jews?” And He answered him and said, “You say it.”

ὁ δὲ Πιλάτος ἐπηρώτησεν αὐτόν, λέγων, Σὺ εἶ ὁ βασιλεὺς τῶν Ἰουδαίων; ὁ δὲ ἀποκριθεὶς αὐτῷ ἔφη, Σὺ λέγεις.

ג”האם אתה מלך היהודים?“ שאל פילטוס את ישוע. ”אתה אומר“, ענה ישוע.

23:4Then said Pilate to the chief priests and to the people, “I find no fault in this man.”

ὁ δὲ Πιλάτος εἶπε πρὸς τοὺς ἀρχιερεῖς καὶ τοὺς ὄχλους, Οὐδὲν εὑρίσκω αἴτιον ἐν τῷ ἀνθρώπῳ τούτῳ.

דפילטוס פנה אל ראשי הכוהנים ואל ההמון וקרא: ”מה אתם רוצים ממנו? הוא לא עבר על שום חוק!“

23:5And they were the more fierce, saying, “He stirs up the people, teaching throughout all Yehudah (Jewry), beginning from Galil (Galilee) to this place.”

οἱ δὲ ἐπίσχυον, λέγοντες ὅτι Ἀνασείει τὸν λαόν, διδάσκων καθ’ ὅλης τῆς Ἰουδαίας, ἀρξάμενος ἀπὸ τῆς Γαλιλαίας ἕως ὧδε.

האולם הם התעקשו: ”אבל הוא מסית את העם בכל אזור יהודה נגד השלטון. הוא החל בכך בגליל, ועכשיו הוא בא לירושלים.“

23:6When Pilate heard of Galil, he asked whether the man were a Galilean.

Πιλάτος δὲ ἀκούσας Γαλιλαίαν ἐπηρώτησεν εἰ ὁ ἄνθρωπος Γαλιλαῖός ἐστι.

ו”האם הוא תושב הגליל?“ שאל פילטוס.

23:7And as soon as he knew that He belonged unto Herod’s jurisdiction, he sent Him to Herod, who himself also was at Yerushalayim (Jerusalem) at that time.

καὶ ἐπιγνοὺς ὅτι ἐκ τῆς ἐξουσίας Ἡρώδου ἐστὶν, ἀνέπεμψεν αὐτὸν πρὸς Ἡρώδην, ὄντα καὶ αὐτὸν ἐν Ἱεροσολύμοις ἐν ταύταις ταῖς ἡμέραις.

ז”כן“, השיבו לו. מאחר שהגליל היה במחוז שיפוטו של הורדוס, החליט פילטוס לשלוח את ישוע אליו. מלבד זאת, באותה העת היה הורדוס בירושלים.

23:8And when Herod saw Yeshua (Jesus), he was exceeding glad: for he was desirous to see Him of a long season, because he had heard many things of Him; and he hoped to have seen some miracle done by Him.

Ὁ δὲ Ἡρώδης ἰδὼν τὸν Ἰησοῦν ἐχάρη λίαν· ἦν γὰρ θέλων ἐξ ἱκανοῦ ἰδεῖν αὐτόν, διὰ τὸ ἀκούειν πολλὰ περὶ αὐτοῦ· καὶ ἤλπιζέ τι σημεῖον ἰδεῖν ὑπ’ αὐτοῦ γινόμενον.

חהורדוס שמח מאוד לראות את ישוע, מכיוון ששמע עליו ניסים ונפלאות, ומזה זמן רב השתוקק לפגוש אותו פנים אל פנים ולחזות בניסים שחולל.

23:9Then he questioned with Him in many words; but He answered him nothing.

ἐπηρώτα δὲ αὐτὸν ἐν λόγοις ἱκανοῖς· αὐτὸς δὲ οὐδὲν ἀπεκρίνατο αὐτῷ.

טהורדוס שאל את ישוע שאלות רבות, אולם ישוע לא השיב דבר.

23:10And the chief priests and scribes stood and vehemently accused Him.

εἱστήκεισαν δὲ οἱ ἀρχιερεῖς καὶ οἱ γραμματεῖς, εὐτόνως κατηγοροῦντες αὐτοῦ.

יבינתיים ראשי הכוהנים והסופרים הטיחו את האשמותיהם בישוע.

23:11And Herod with his men of war set Him at nought, and mocked Him, and arrayed Him in a gorgeous robe, and sent Him again to Pilate.

ἐξουθενήσας δὲ αὐτὸν ὁ Ἡρώδης σὺν τοῖς στρατεύμασιν αὐτοῦ, καὶ ἐμπαίξας, περιβαλὼν αὐτὸν ἐσθῆτα λαμπράν, ἀνέπεμψεν αὐτὸν τῷ Πιλάτῳ.

יאגם הורדוס וחייליו בזו לישוע וצחקו לו; הם הלבישו אותו גלימת פאר ושלחוהו חזרה אל פילטוס.

23:12And the same day Pilate and Herod were made friends together: for before they were at enmity between themselves.

ἐγένοντο δὲ φίλοι ὅ τε Πιλάτος καὶ ὁ Ἡρώδης ἐν αὐτῇ τῇ ἡμέρᾳ μετ’ ἀλλήλων· προϋπῆρχον γὰρ ἐν ἔχθρᾳ ὄντες πρὸς ἑαυτούς.

יבהורדוס ופילטוס, שהיו עד אז אויבים, הפכו באותו יום לידידים.

23:13And Pilate, when he had called together the chief priests and the rulers and the people,

Πιλᾶτος δὲ συγκαλεσάμενος τοὺς ἀρχιερεῖς καὶ τοὺς ἄρχοντας καὶ τὸν λαόν,

יגפילטוס אסף את ראשי הכוהנים, ומנהיגים אחרים ואת העם,

23:14Said unto them, “You have brought this man unto me, as one that perverts the people: and, behold, I, having examined Him before you, have found no fault in this man touching those things whereof you accuse Him:

εἶπε πρὸς αὐτούς, Προσηνέγκατέ μοι τὸν ἄνθρωπον τοῦτον, ὡς ἀποστρέφοντα τὸν λαόν· καὶ ἰδού, ἐγὼ ἐνώπιον ὑμῶν ἀνακρίνας οὐδὲν εὗρον ἐν τῷ ἀνθρώπῳ τούτῳ αἴτιον, ὧν κατηγορεῖτε κατ’ αὐτοῦ·

ידוהודיע להם: ”הבאתם לפני את האיש הזה וטענתם שהוא מסית את העם למרוד בשלטון. חקרתי אותו היטב בנוכחותכם ולא מצאתי כל יסוד להאשמותיכם!

23:15No, nor yet Herod: for I sent you to him; and, lo, nothing worthy of death is done unto Him.

ἀλλ’ οὐδὲ Ἡρώδης· ἀνέπεμψα γὰρ ὑμᾶς πρὸς αὐτόν, καὶ ἰδού, οὐδὲν, ἄξιον θανάτου ἐστὶ πεπραγμένον αὐτῷ.

טוגם הורדוס לא מצא כל אשמה בישוע, ולכן שלח אותו אלינו. האיש הזה לא עשה כל מעשה שדינו מוות!

23:16I will therefore chastise Him, and release Him.”

παιδεύσας οὖν αὐτὸν ἀπολύσω.

טזמשום כך אלקה אותו בשוט ואשחרר אותו.“

23:17(For of necessity he must release one unto them at the feast.)

ἀνάγκην δὲ εἶχεν ἀπολύειν αὐτοῖς κατὰ ἑορτὴν ἕνα.

יזמדי שנה בחג הפסח, נהג פילטוס לשחרר אסיר יהודי אחד.

23:18And they cried out all at once, saying, “Away with this man, and release unto us Bar-Abba (Barabbas)”:

ἀνέκραξαν δὲ παμπληθεί λέγοντες, Αἶρε τοῦτον, ἀπόλυσον δὲ ἡμῖν τὸν Βαραββᾶν·

יחאך כולם צעקו פה אחד: ”קחו אותו מכאן! שחרר לנו את בר־אבא!“

23:19(Who for a certain sedition made in the city, and for murder, was cast into prison.)

ὅστις ἦν διὰ στάσιν τινὰ γενομένην ἐν τῇ πόλει καὶ φόνον, βεβλημένος εἰς φυλακήν.

יט(בר־אבא היה במאסר באשמת רצח והסתה למרד בירושלים).

23:20Pilate therefore, willing to release Yeshua, spoke again to them.

πάλιν οὖν ὁ Πιλᾶτος προσεφώνησε, θέλων ἀπολῦσαι τὸν Ἰησοῦν.

כפילטוס רצה לשחרר את ישוע, ולכן ניסה להתווכח עם הקהל.

23:21But they cried, saying, “Crucify Him, crucify Him.”

οἱ δὲ ἐπεφώνουν, λέγοντες, Σταύρωσον, σταύρωσον αὐτόν.

כאאבל הקהל התעקש: ”צלוב אותו! צלוב אותו!“

23:22And he said unto them the third time, “Why, what evil has He done? I have found no cause of death in Him: I will therefore chastise Him, and let Him go.”

ὁ δὲ τρίτον εἶπε πρὸς αὐτούς, Τί γὰρ κακὸν ἐποίησεν οὗτος; οὐδὲν αἴτιον θανάτου εὗρον ἐν αὐτῷ· παιδεύσας οὖν αὐτὸν ἀπολύσω.

כבפילטוס שאל אותם פעם שלישית: ”מדוע? מה הוא עשה? לא מצאתי כל סיבה להוציאו להורג. אלקה אותו בשוט ואשחרר אותו.“

23:23And they were instant with loud voices, requiring that He might be crucified. And the voices of them and of the chief priests prevailed.

οἱ δὲ ἐπέκειντο φωναῖς μεγάλαις, αἰτούμενοι αὐτὸν σταυρωθῆναι· καὶ κατίσχυον αἱ φωναὶ αὐτῶν καὶ τῶν ἀρχιερέων.

כגאבל הם המשיכו לצעוק ולהפציר בו לצלוב את ישוע, וצעקותיהם הכריעו את הנידון.

23:24And Pilate gave sentence that it should be as they required.

ὁ δὲ Πιλᾶτος ἐπέκρινε γενέσθαι τὸ αἴτημα αὐτῶν.

כדפילטוס נכנע לדרישתם ודן את ישוע למוות.

23:25And he released unto them him that for sedition and murder was cast into prison, whom they had desired; but he delivered Yeshua to their will.

ἀπέλυσε δὲ αὐτοῖς τὸν διὰ στάσιν καὶ φόνον βεβλημένον εἰς τὴν φυλακήν, ὃν ᾐτοῦντο· τὸν δὲ Ἰησοῦν παρέδωκε τῷ θελήματι αὐτῶν.

כהעל־פי בקשתם שחרר את בר־אבא, שהיה אסור באשמת רצח ומרידה, ומסר לידיהם את ישוע כדי שיעשו בו כרצונם.

23:26And as they led Him away, they laid hold upon one Shim’on (Simon), a Cyrenian, coming out of the country, and on him they laid the cross, that he might bear it after Yeshua.

Καὶ ὡς ἀπήγαγον αὐτόν, ἐπιλαβόμενοι Σίμωνος τινος Κυρηναίου τοῦ ἐρχομένου ἀπ’ ἀγροῦ, ἐπέθηκαν αὐτῷ τὸν σταυρόν, φέρειν ὄπισθεν τοῦ Ἰησοῦ.

כובהוליכם את ישוע אל מקום הצליבה פגשו בדרך את שמעון הקוריני, שחזר מן השדה, ואילצוהו ללכת אחרי ישוע ולשאת את צלבו.

23:27And there followed Him a great company of people, and of women, which also bewailed and lamented Him.

Ἠκολούθει δὲ αὐτῷ πολὺ πλῆθος τοῦ λαοῦ, καὶ γυναικῶν αἳ καὶ ἐκόπτοντο καὶ ἐθρήνουν αὐτόν.

כזבין הקהל הרב שהלך אחרי ישוע היו גם נשים רבות שספדו עליו.

23:28But Yeshua turning unto them said, “Daughters of Yerushalayim, weep not for Me, but weep for yourselves, and for your children.

στραφεὶς δὲ πρὸς αὐτὰς ὁ Ἰησοῦς εἶπε, Θυγατέρες Ἰερουσαλήμ, μὴ κλαίετε ἐπ’ ἐμέ, πλὴν ἐφ’ ἑαυτὰς κλαίετε καὶ ἐπὶ τὰ τέκνα ὑμῶν

כחישוע פנה אליהן ואמר: ”בנות ירושלים, אל תבכינה עלי, כי אם על עצמכן ועל ילדיכן,

23:29For, behold, the days are coming, in the which they shall say, ‘Blessed are the barren, and the wombs that never bare, and the paps which never gave suck.’

ὅτι ἰδού, ἔρχονται ἡμέραι ἐν αἷς ἐροῦσι, Μακάριαι αἱ στεῖραι, καὶ κοιλίαι αἳ οὐκ ἐγέννησαν, καὶ μαστοὶ οἳ οὐκ ἔθήλασαν.

כטכי תבוא העת שבה נשים שאין להן ילדים תיחשבנה לבנות מזל.

23:30Then shall they begin to say to the mountains, ‘Fall on us’; and to the hills, ‘Cover us.’

τότε ἄρξονται λέγειν τοῖς ὄρεσι, Πέσετε ἐφ’ ἡμᾶς· καὶ τοῖς βουνοῖς, Καλύψατε ἡμᾶς.

לבעת ההיא יתחננו בני־האדם לפני ההרים שיפלו עליהם ויכסו אותם, ולפני הגבעות – שתקבורנה אותם.

23:31For if they do these things in a green tree, what shall be done in the dry?”

ὅτι εἰ ἐν τῷ ὑγρῷ ξύλῳ ταῦτα ποιοῦσιν, ἐν τῷ ξηρῷ τί γένηται;

לאשהרי אם זהו גורלו של אדם חף מפשע, מה נורא יהיה גורלם של האשמים באמת!“

23:32And there were also two others, malefactors, led with Him to be put to death.

Ἤγοντο δὲ καὶ ἕτεροι δύο κακοῦργοι σὺν αὐτῷ ἀναιρεθῆναι.

לביחד עם ישוע הובלו למוות גם שני פושעים.

23:33And when they were come to the place, which is called Gulgolta (Calvary), there they crucified Him, and the malefactors, one on the right hand, and the other on the left.

Καὶ ὅτε ἀπῆλθον ἐπὶ τὸν τόπον τὸν καλούμενον Κρανίον, ἐκεῖ ἐσταύρωσαν αὐτόν, καὶ τοὺς κακούργους, ὃν μὲν ἐκ δεξιῶν, ὃν δὲ ἐξ ἀριστερῶν.

לגבהגיעם אל המקום שנקרא ”מקום הגולגולת“ – הם צלבו את השלושה: את ישוע במרכז, ואת שני הפושעים לימינו ולשמאלו.

23:34Then said Yeshua, “Father, forgive them; for they know not what they do.” And they parted His raiment, and cast lots.

ὁ δὲ Ἰησοῦς ἔλεγε, Πάτερ, ἄφες αὐτοῖς· οὐ γὰρ οἴδασι τί ποιοῦσι. διαμεριζόμενοι δὲ τὰ ἱμάτια αὐτοῦ, ἔβαλον κλῆρον.

לד”אבי, סלח להם,“ קרא ישוע, ”כי אינם יודעים מה הם עושים!“ בינתיים ערכו החיילים הגרלה וחילקו ביניהם את בגדי ישוע.

23:35And the people stood beholding. And the rulers also with them derided Him, saying, “He saved others; let Him save Himself, if He be Messiah, the chosen of God.”

καὶ εἱστήκει ὁ λαὸς θεωρῶν. ἐξεμυκτήριζον δὲ καὶ οἱ ἄρχοντες σὺν αὐτοῖς, λέγοντες, Ἄλλους ἔσωσε, σωσάτω ἑαυτόν, εἰ οὗτός ἐστιν ὁ Χριστός, ὁ τοῦ Θεοῦ ἐκλεκτός.

להההמון עמד והביט במתרחש, ואילו מנהיגי העם לעגו לו וקראו: ”הוא ’הושיע‘ כל־כך הרבה אנשים? אם הוא באמת המשיח בחיר האלוהים, הבה נראה כיצד יושיע את עצמו!“

23:36And the soldiers also mocked Him, coming to Him, and offering Him vinegar,

ἐνέπαιζον δὲ αὐτῷ καὶ οἱ στρατιῶται, προσερχόμενοι καὶ ὄξος προσφέροντες αὐτῷ,

לוגם החיילים התלו בו; הם נתנו לו לשתות חומץ

23:37And saying, “If You be the king of the Jews, save Yourself.”

καὶ λέγοντες, Εἰ σὺ εἶ ὁ βασιλεὺς τῶν Ἰουδαίων, σῶσον σεαυτόν.

לזוקראו: ”אם אתה באמת מלך היהודים, הושע את עצמך!“

23:38And a superscription also was written over Him in letters of Greek, and Latin, and Hebrew, THIS IS THE KING OF THE JEWS.

ἦν δὲ καὶ ἐπιγραφὴ γεγραμμένη ἐπ’ αὐτῷ γράμμασιν Ἑλληνικοῖς καὶ Ρωμαϊκοῖς καὶ Ἑβραϊκοῖς, Οὗτός ἐστιν ὁ βασιλεὺς τῶν Ἰουδαίων.

לחמעל ראשו של ישוע תלו שלט: ”זהו מלך היהודים“.

23:39And one of the malefactors which were hanged railed on Him, saying, “If You be Messiah, save Yourself and us.”

Εἷς δὲ τῶν κρεμασθέντων κακούργων ἐβλασφήμει αὐτόν, λέγων, Εἰ σὺ εἶ ὁ Χριστός, σῶσον σεαυτὸν καὶ ἡμᾶς.

לטאחד הפושעים שהיה תלוי לצידו של ישוע לעג לו ואמר: ”אם אתה באמת המשיח, מדוע אינך מציל את עצמך ואותנו לפני שיהיה מאוחר מדי?“

23:40But the other answering rebuked him, saying, “Do not you fear God, seeing you are in the same condemnation?

ἀποκριθεὶς δὲ ὁ ἕτερος ἐπετίμα αὐτῷ, λέγων, Οὐδὲ φοβῇ σὺ τὸν Θεόν, ὅτι ἐν τῷ αὐτῷ κρίματι εἶ;

מהפושע השני גער בחברו ואמר: ”האם גם במותך אינך ירא את האלוהים?

23:41And we indeed justly; for we receive the due reward of our deeds: but this man has done nothing amiss.”

καὶ ἡμεῖς μὲν δικαίως, ἄξια γὰρ ὧν ἐπράξαμεν ἀπολαμβάνομεν· οὗτος δὲ οὐδὲν ἄτοπον ἔπραξε.

מאאנחנו נענשים בעונש שמגיע לנו על מעשינו הרעים, אולם האדם הזה חף מפשע!“

23:42And he said unto Yeshua, “Master, remember me when You come into Your kingdom.”

καὶ ἔλεγε τᾠ Ἰησοῦ, Μνήσθητί μου, Κύριε, ὅταν ἔλθῃς ἕν τῇ βασιλείᾳ σου.

מבהוא פנה אל ישוע ואמר: ”ישוע, זכור אותי כשתבוא אל מלכותך.“

23:43And Yeshua said unto him, “Truly I say unto you, To day shall you be with Me in paradise.”

καὶ εἶπεν αὐτῷ, ὁ Ἰησοῦς, Ἀμὴν λέγω σοι, σήμερον μετ’ ἐμοῦ ἔσῃ ἐν τῷ παραδείσῳ.

מג”עוד היום אתה תהיה איתי בגן־עדן“, ענה לו ישוע.

23:44And it was about the sixth hour, and there was a darkness over all the earth until the ninth hour.

Ἦν δὲ ὡσεὶ ὥρα ἕκτη, καὶ σκότος ἐγένετο ἐφ ὅλην τὴν γῆν ἕως ὥρας ἐννάτης

מדבשעה שתים־עשרה בצהריים כיסה חושך את כל הארץ למשך שלוש שעות.

23:45And the sun was darkened, and the veil of the temple was rent in the midst.

καὶ ἐσκοτίσθη ὁ ἥλιος, καί ἐσχίσθη τὸ καταπέτασμα τοῦ ναοῦ μέσον.

מהאור השמש חשך, והפרוכת התלויה לפני קודש הקודשים בבית־המקדש נקרעה לשניים.

23:46And when Yeshua had cried with a loud voice, He said, “Father, into Your hands I commend My spirit”: and having said thus, He gave up the ghost.

καὶ φωνήσας φωνῇ μεγάλῃ ὁ Ἰησοῦς εἶπε, Πάτερ, εἰς χεῖράς σου παραθήσομαι τὸ πνεῦμά μου· καὶ ταῦτα εἰπὼν ἐξέπνευσεν.

מולאחר מכן קרא ישוע בקול גדול: ”אבי, אני מפקיד את רוחי בידך.“ ונפח את נשמתו.

23:47Now when the centurion saw what was done, he glorified God, saying, “Certainly this was a righteous man.”

ἰδὼν δὲ ὁ ἑκατόνταρχος τὸ γενόμενον, ἐδόξασε τὸν Θεόν, λέγων, Ὄντως ὁ ἄνθρωπος οὗτος δίκαιος ἦν.

מזקצין רומאי אחד, אשר ראה את המתרחש, נמלא יראת אלוהים וקרא: ”האיש הזה באמת היה צדיק!“

23:48And all the people that came together to that sight, beholding the things which were done, struck their breasts, and returned.

καὶ πάντες οἱ συμπαραγενόμενοι ὄχλοι ἐπὶ τὴν θεωρίαν ταύτην, θεωροῦντες τὰ γενόμενα, τύπτοντες ἑαυτῶν τὰ στήθη ὑπέστρεφον.

מחמשנוכחו האנשים שבאו לחזות בצליבה כי ישוע מת, הצטערו צער רב והלכו לבתיהם.

23:49And all His acquaintance, and the women that followed Him from Galil, stood afar off, beholding these things.

εἱστήκεισαν δὲ πάντες οἱ γνωστοὶ αὐτοῦ μακρόθεν, καὶ γυναῖκες αἱ συνακολουθήσασαι αὐτῷ ἀπὸ τῆς Γαλιλαίας, ὁρῶσαι ταῦτα.

מטכל חבריו וידידיו של ישוע, וביניהם הנשים שהלכו אחריו מהגליל, עמדו במרחק מה והביטו במתרחש.

23:50And, behold, there was a man named Yosef (Joseph), a counsellor; and he was a good man, and a just:

Καὶ ἰδού, ἀνὴρ ὀνόματι Ἰωσήφ, βουλευτὴς ὑπάρχων, ἀνὴρ ἀγαθὸς καὶ δίκαιος

נ–נאבין ידידיו של ישוע היה גם אדם בשם יוסף מהעיירה היהודית רמתיים. יוסף היה איש טוב וישר והאמין בביאת המשיח. למרות שהיה חבר הסנהדרין לא הסכים עם החלטתם ופעולתם.

23:51(The same had not consented to the counsel and deed of them;) he was of Ramatayim (Arimathaea), a city of the Jews: who also himself waited for the kingdom of God.

οὗτος οὐκ ἦν συγκατατεθειμένος τῇ βουλῇ καὶ τῇ πράξει αὐτῶν, ἀπὸ Ἁριμαθαίας πόλεως τῶν Ἰουδαίων, ὃς καὶ προσεδέχετο καὶ αὐτὸς τὴν βασιλείαν τοῦ Θεοῦ·

נא(כלול בפסוק נ)

23:52This man went unto Pilate, and begged the body of Yeshua.

οὗτος προσελθὼν τῷ Πιλάτῳ ᾐτήσατο τὸ σῶμα τοῦ Ἰησοῦ.

נביוסף הלך אל פילטוס וביקש ממנו את גופתו של ישוע.

23:53And he took it down, and wrapped it in linen, and laid it in a sepulchre that was hewn in stone, wherein never man before was laid.

καὶ καθελὼν αὐτὸ ἐνετύλιξεν αὐτὸ σινδόνι, καὶ ἔθηκεν αὐτὸ ἐν μνήματι λαξευτῷ, οὗ οὐκ ἦν οὐδέπω οὐδεὶς κείμενος.

נגלאחר שהוריד את הגופה מן הצלב עטף אותה יוסף בסדין, וקבר אותה בקבר חדש חצוב בסלע, שטרם נקבר בו איש.

23:54And that day was the preparation, and the sabbath drew on.

καὶ ἡμέρα ἦν Παρασκευή, καὶ σάββατον ἐπέφωσκε.

נדכל זה התרחש ביום שישי בערב, לפני כניסת השבת.

23:55And the women also, which came with Him from Galil, followed after, and beheld the sepulchre, and how His body was laid.

κατακολουθήσασαι δὲ καὶ γυναῖκες, αἵτινες ἦσαν συνεληλυθυῖαι αὐτῷ ἐκ τῆς Γαλιλαίας, ἐθεάσαντο τὸ μνημεῖον, καὶ ὡς ἐτέθη τὸ σῶμα αὐτοῦ.

נההנשים אשר באו עם ישוע מהגליל הלכו אחרי יוסף וראו היכן שקבר את הגופה.

23:56And they returned, and prepared spices and ointments; and rested the sabbath day according to the commandment.

ὑποστρέψασαι δὲ ἡτοίμασαν ἀρώματα καὶ μύρα. Καὶ τὸ μὲν σάββατον ἡσύχασαν κατὰ τὴν ἐντολήν

נולאחר מכן הלכו והכינו מרקחת בשמים, אולם לא שבו מיד אל הקבר, כי בינתיים נכנסה השבת והן לא רצו לחלל אותה.